בביתו בעת ביקוריו בוינה, סולק מהמועדון על שם הרצל בוינה בגלל נאמנותו לציונות ההרצלאית ופעילותו בתנועה הרביזיוניסטית.
נשא לאשה את חיה (אנני) בת יוסף סרבסקי מליברפול.
היה מגדולי הסוחרים בכותנה גלמית באירופה המרכזית, ואח"כ גם מגדולי תעשית טויה ואריגה בצ'כוסלובקיה.
אחרי כמה ביקורים בארץ עלה להשתקע עם משפחתו ביוני 1938, וב-1939 יסד את בית-החרושת "כישור", מטויה לחוטי צמר, הראשונה מסוג זה והגדולה ביותר בארץ. ה"מומחים" וה"מבינים" התיחסו בלעג ובפקפוקים ליזמתו החלוצית, שכן לדעתם אין מקום בארץ לתעשיה שצריך להביא לה את החומר הגלמי מהחוץ וגם עובדים מומחים אין לה. אולם במלחמת-העולם השנית מילא מפעלו תפקיד ממדרגה ראשונה בהספקת צרכי הלבשה מצמר לצבא הבריטי במזרח הקרוב, וחוטי הצמר שסיפק איפשרו הקמת תעשיות לאריגי צמר בארץ.
ב-1942 התחיל לעבד תכניות להקמת בית חרושת לטווית צמר סרוג, כדי להרבות ככל האפשר את שלבי עיבוד הצמר בארץ מראשיתו ולהפחית את תלות תעשית הטכסטיל בארץ בתעשיות-הכנה בארצות-חוץ. הזמין מכונות חדישות ביותר וב-1946 הקים בהרצליה על חוף הים את בית-החרושת "אדרת", ובעקבותיו יסדו שם גם אחרים מפעלים והסביבה הפכה לאזור תעשיה. הודות למפעליו אלה נתאפשר ליצר בארץ אריגי-צמר עדינים מטיב מעולה ,שכל עיבודם נעשה בארץ.
באותן השנים המשיך גם במסחר בינלאומי בכותנה וצמר גלמי, והחברה שלו "כוטוגיפט" בע"מ יסדה, נוסף על סניפה באלכסנדריה, גם חברת-בת בשם A. C. V במילאנו ובניו-יורק.
תומך ביד רחבה במוסדות הישוב ובעד תמיכות בפעילות שהיו למורת רוחו של שלטון המנדט "נענש" לפני שנים אחדות לישיבה במשך חודש ימים במעצר בכלא עכו.
בנותיו: שושנה רות (סוזי) אשת אלחנן (ארנסט פליכס) וודק, מיכל (אמילי פליס) אשת יוסף זרחין , מרים (דוריס ), אשת האנס לב .
הרב ד"ר יוסף שפרן
נולד בבאקאו, רומניה, י"ז חשון תרע"א (26.10.1910), לאביו הרב בצלאל זאב שפרן (מחבר שאלות ותשובות הרב"ז שהופיע בתר"ף, וזכה להערכת גדולי הרבנים ובראשם הגראי"ה קוק בא"י, שימש ברבנות ברומניה כ-40 שנה ובבית-מדרשו בבאקאו חינך דורות של רבנים, מורי הוראה ותלמידי-חכמים; השתתף עם הרב הכולל ד"ר נימרובר בארגון הקהלות ברומניה ושניהם יצגו את דת ישראל בפני הממשלה המרכזית; חובב ציון נלהב ופעיל. - גם את יתר בניו חינך לרבנות והם: הרב ד"ר אלכסנרר שפרן , במשך 10 שנים רב הכולל לקהלות רומניה ואח"כ יצא לשוייץ ; הרב חנוך שפרן , חבר הרבנות בקהלת בוקארשט: הרב ד"ר מנחם שפרן, רב בקהלת פלוישטי שברומניה) ולאמו פינקל בת ר'אברהם יוסף ריינהרץ. למד תורה בבית מדרשו של אביו, גמר בית-ספר תיכוני בעירו, אח"כ בבית-המדרש לרבנים בוינה בהנהלת פרופ' שמואל קראוס ופרופ' ד"ר אביגדור אפ טוביצר ובפקולטה לפילוסופיה של אוניברסיטת וינה, והוכתר לדוקטור לפילוסופיה, וכן הוסמך לרבנות ע"י רבנים גדולי תורה. וב-1937 חזר לרומניה ונתמנה לרב ראשי בקהלת יאסי, שמנתה אז כ-50 אלף יהודים.
נשא לאשה את אסתר בת ר' יעקב זאב מרקוביץ מיאסי.
בקהלת יאסי מצא כר נרחב לעבודה כרב ומנהיג. שכלל את ארגון מוסדות הקהלה ושרותיה, עזר והדריך במפעלי התורה והחסד הרבים שהיו בקהלה, היה מפקח בתי-הספר העבריים, יו"ר ועדת התרבות של ההסתדרות הציונית ביאסי, מנהל האוניברסיטה העממית "חשמוניה", מנהל המוסד לתרבות עברית "טונביהול", ציר בועידות הציונית ברומניה כאחד מראשי "המזרחי", פעיל למען הקרנות והתרבות העברית, פרסם בעתונות היהודית