טלפונים בין ת"א - יפו, - ירושלים - פתח-תקוה ראשון לציון ורחובות, וכן זכיון לרכבת חשמלית (טרמוויי).
המלחמה שפרצה באוגוסט 1914 הכריחתו לדחות את גישום תכניותיו לזמנים שקטים יותר, אך לא זכה לראות את בואם.
חלה בטיפוס ונפטר בתל-אביב, ו' ניסן תרע"ו (9.4.1916).
צאצאיו: אלחנן (עורך דין בת"א), שרה אשת יוסף בראוורמן (מהנדס בת"א, מנהל ביח"ר "יפואורה" ברחובות), אליעזר (מנהל בית ספר עברי בפילאדלפיה), אברהם (עו"ד, בוסטון).
אהרן ליטוין
לאביו שמואל ולאמו אלה. נולד באורשה, פלך מוהילוב, בשנת תרמ"ז (1887). קיבל חינוך מסורתי וכללי. היה מנהל טחנת קמח בחרקוב.
מפעילי חובבי ציון בחרקוב.
בשנת 1914 נשא לאשה את חנה בת ישראל ז'ר נובסקי .
עלה לארץ בשנת 1925 ועסק כאימפורטר לצרכי מזון ביפו. אחרי מאורעות תרפ"ט היה מהיוזמים להקמת מרכז מסחרי לסיטונאים בתל-אביב במקום שוק אל-דיר ביפו. והקימו אז את רחוב הגשר בת"א. היה בין מארגני הקבוצה שבנו את שכונת שלמה (רחובות שלמה המלך, גורדון ועוד) בת"א.
היה חבר הנהלת בנק קופת עם בע"מ, בנק קרדיט מסחרי בע"מ, ועד לשכת המסחר בתל-אביב, חבר חברת "לידה" - לגאולת קרקעות בערים הקדושות בארץ.
ב-1939 היה ספק של מזון ל"הגנה" והעביר להם טרנסקציה גדולה של מזון.
בימיו האחרונים התעסק בשאלת בנית השוק המסחרי החדש בהמשך רחוב החשמונאים בת"א. היה מעורה בחייה הכלכליים של הארץ. נפטר בתל-אביב, ב' תשרי תש"ט (5.10.48).
בנותיו: אסתר אשת קרל הייליג, שולמית אשת ישראל רובינשטיין .
ישראל גת (וינברג)
נולד בביאלה פודלאסקה, פלך שדליץ (פולין), י"ח אייר תר"ע (27.5,1910). לאביו אלתר ויינברג ולאמו גולדה בת גרשון ברודאטש .
תקופת ראשית לימודיו חלה בשנות מלחמת-העולם הראשונה וזעזועי חליפות המשטרית שלאחריה, למד עברית וראשית ידיעת התרבות העברית מפי מורה שהתגורר בבית הוריו. כששקטה הארץ התנגד בתוקף לרצון הוריו ללמוד בגימנסיה פולנית והמשיך את לימודיו בביתספר עברי של "תרבות".
בן 15 עלה ארצה עם הוריו בתרפ"ה, המשיך ללמוד בבית-הספר התיכוני למסחר, וגילה נטיה מיוחדת למדעי-הרוח, לספרות ולהיסטוריה עברית וכללית.
הצטרף לארגון ה"חוגים" בשנתו הראשונה (אלה היו תלמידי בתי-ספר תיכוניים, שהגו את הרעיון לצאת אחרי גמר לימודם לעבודת הגשמה על הקרקע ולבנות להם חברה חדשה על פי השקפותיהם, שגיבשו אותן בחילופי דעות במשך שנות ההתכוננות). יצא לעבוד כפועל בודד בבנימינה, ובסוף השנה הראשונה לקבוצה שהתארגנה להתישבות הצטרף אליה ועבר עמה את כל הלבטים וחיפושי-הדרך בחדרה, בעין טבעון ועד להצטרפותה לקיבוץ המאוחד ולעליתה על הקרקע בביתהשטה אשר בגוש חרוד.
נשא לאשה את גאולה בת נמינוב מקניסברג., חברתו בקיבוץ בית-השטה.
עשה מאמצים רבים להקלט בעבודה ובמשק. היה כמה חדשים בהכשרה במטע עצי הפרי בעין-חרוד ולמד גם את מקצוע הברזלנות בעבודת הבניה בגוש. היה פעמים בשליחות התנועה אצל המוסדות בירושלים. בשנים הראשונות של הקבוצה היה מחסנאי בבית-השטה, ערך במשך שנים את יומן הקבוצה והעלה אותו לרמת בטאון מקיף ומעמיק, ותגובותיו הפזורות בדפיו הרבים