ע"י ממשלת הצאר ,ובימי הפרעות1920--1918 פעל רבות בועד למען הפליטים היהודים. מטעם הציונים נבחר לציר בכנסיה הלאומית של יהודי אוקראינה, לועד הקהלה באודסה (שבה כיהן בתור סגן יושב ראש), לחבר מועצת אודסה (שבה כיהן בתור סגן יושב ראש של מועצת העירית), נלחם בכל מקום שראה פגיעה בעניני הצבור, ברגש הצדק והיושר, בחובה ובאחריות הצבורית.
עם המהפכה הקומוניסטית של 1918, השתוללו ברחוב היהודי באודסה קומוניסטים יהודים. הושם במאסר ע"י צ"קה. אחרי שחרורו מבית-הסוהר, לאחר נסיגת הבולשביקים מאודסה, פרסם שורת מאמרים חריפים על מה שראו עיניו ושמעו אוניו.
בשנת 1920 עלה לארץ וכאן התחיל לתפוס מקום חשוב בחיים הצבוריים והמשפטיים. למרות גילו עמד בבחינות הממשלתיות לעורכי-דין זרים. נבחר לחבר במשפט השלום העברי העליון בא"י, נתמנה ליועץ המשפטי של עירית תל-אביב, וכיהן כמרצה בשעורי המשפט הממשלתיים בירושלים.
המשיך את פעולותיו כעתונאי ופרסם מאמרים ב"הפועל הצעיר", ב"קונטרס" וב"הארץ". סגנונו העברי כמו הרוסי היה עשיר ומגוון, ורוחו היתה אמיצה לעמוד תמיד בפרץ ולהגיד את האמת בלבד, בלי מורא ופחד.
אחרי מאורעות מאי תרפ"א התחמץ לבו על העלבון הגדול שהגיע לנו במולדת. פן לא רק נכנס, בתור עסקן צבורי ועורך-דין, לעבודה הקשה והטרדנית של סדור הענינים המשפטיים, שהיו כרוכים במאורעות; אף הפובליציסטן והעתונאי שבו לא ידע מנוחה בימים ההם. בכל מקום שבא לידו עורר את כל זעם עטו החריף על השונאים ועל ה"ידידים" ומיחה בדברים על עלבוננו וגזל משפטנו. פן בן החמישים ושבע שנים נתבע אותה שעה לדין ביחד עם עוד שני סופרים, צעירים הרבה יותר ממנו. עונש קשה היה צפוי לו בימים ההם, ואף על-פי-כן לא נענה להצעה שהוצעה לו ע"י היועץ המשפטי: לחתום על גלוי דעת שלא היתה כוונה לפגוע במי שהוא, ואז ישוחרר.
בכ"ו סיון תרפ"ג נפטר ונקבר בבית הקברות הישן בתל-אביב.
צאצאיו: שמשון (ארכיטקט, גר ברוסיה), אממה פן-גורוכוב, מורה לנגינה (תל-אביב), אליהו (מהנדס, תל-אביב), אלכסנדר (ארכיטקט, תל-אביב), מרים (בצבא ההגנה לישראל).
יעקב סגל
לאביו מרדכי יואל (ראה כרך א', עמוד 168) ולאמו רבקה בת יהודה ליב לובמן (אחות דב חביבלובמן).
נולד ביפו, כ"ב כסלו תרס"ד (11.12.1903).
בילדותו עבר עם משפחתו לראשון לציון, קיבל שם חינוך בבית הספר העממי, בגמנסיה "הרצליה" בת"א וגמר במחזור י"א (תרפ"ג), אוניברסיטה בטורינו איטליה (משפטים), בביה"ס הגבוה למשפטים של ממש לת א"י בירושלים ובשנת תרפ"ט קיבל את התואר של עורך דין ומאז הוא עובד כעורך דין בת"א.
היה פעיל משנת תרע"ט בארגוני נוער: צופים ומכבי. היה יו"ר ביה"ד העליון של הסתדרות המכבי בא"י, חבר מרכזה, חבר הועדה העליונה של התאחדות כדור-רגל בא"י וביה"ד העליון שלה.
היה חבר פעיל בהגנה ומשנת תש"א חבר המפקדה של מחוז תל-אביב.
חבר הועד הפועל של התאחדות הציונים הכלליים בא"י וחבר הועד העירוני של ההתאחדות בת"א.
בשנת תר"ץ נשא לאשה את עדה בת משה סימנובסקי (מראשוני המתישבים בחדרה ואח"כ מאכרי ראשון לציון).
חבר ביה"ד העליון של המכבי העולמי.
נבחר לנשיא (זה השנה השלישית) לשכת "בצלאל" - של הבנאים החפשים בת"א. חבר בני ברית לשכת "בנימין" בראשון לציון.
נתמנה בתור מנהל אגף ההפקעות והפצויים במשרד הבטחון של מדינת ישראל.
שמואל שטהל
נולד בפאביאניץ, מחוז לודז' (פולין) בחדש סיון תרנ"ו (16.5.1896), לאביו צבי (סוחר ובעל תעשית אריגים) ולאמו מרים בת צבי קומשטט מלודז'.
למד בחדרים, בגמנסיה בפאביאניץ ובבית- ספר לתעשית אריגה בחמניץ שבגרמניה.
כשפרצה מלחמת-העולם הראשונה היה סגן בצבא הרוסי, נפצע במלחמה, ומששוחרר חזר לעבוד בביתהחרושת של אביו. השתתף ביסוד המכבי בפולין ב-1916 והיה פעיל במכבי ובתנועת הספורט הכללית בפולין וכשחקן בכדורגל בקלוב "פ. ט. צ." עד בואו ארצה.