מ-1942 ואילך עובד במשקו בכפר אז"ר.
צאצאיו: מרים אשת אנשיל רוקשטיין (בקבוצת גבע), הדסה, רות, בן-עמי, אבנר.
זאב שרתוק
נולד בפינסק, פלך מינסק, בשנת תרל"ז (1877) לאביו יהודה ליב (תלמיד חכם, עסקן) ולאמו יהודית בת דב קסובסקי ,נפטרה בתל-אביב, כ"ב שבט תרפ"א).
קיבל חינוך מסורתי וגמר בית ספר כללי. אחר שגמר את למודיו התישב בחרסון ושם התחיל בפעולה ציונית וארגן את הנוער הציוני.
נשא לאשה את חנה בת בוריס רזניקוב , מחרסון.
בתרס"ו עלה לארץ יחד עם אחיו יעקב (שעלה בתרמ"ב לארץ, כראשון לבילו"יים. ראה את הערכים : שלו ושל בנו משה שרתוק, שר החוץ במדינת ישראל - בכרך זה) וגיסו ברוך קטינסקי (ראה את הערך שלו בכרך זה) ומשפחותיהם, ואחרי שהייה קצרה ביפו, התישבו בכפר הערבי "עין-סיניה", בדרך ירושלים -שכם ועסקו בחקלאות על שטח של 040 דונם, בגידול עזים וכבשים, בטחינת יבול הפלחים באחוזה ובטחנה שחכרו ממשפחת אל-חוסייני, ושהו שם כשנתים. בהיותם רחוקים מכל ישוב יהודי, למד ברוך קטינסקי שחיטת עופות, נבחן וקיבל קבלה לכך מהרב א. י. הכהן קוק מיפו והוא היה שוחט עופות בשביל שלש המשפחות.
בגלל ההפסדים במשק, חזרו בתרס"ח ליפו.
פנה לעסוק במסחר בחמרי בנין והיה בין המשתכנים והבונים הראשונים בשכונת "אחוזת-בית" (תלאביב בראשיתה).
לפי יזמתו נוסדה ביפו אגודה בשם "אחדות" שמטרתה היתה התקרבות בין הנוער הספרדי והאשכנזי.
פרסם מאמרים כלכליים ב"האזרח" של הסופר ש. בן-ציון וב"הארץ".
היה מראשוני גואלי אדמות החולות של "חולון" נוה שאנן ועוד.
נפטר בתל-אביב, י"א טבת תש"ט (12.1.48).
בנו: דב.
אברהם פוגל
נולד בסלאווטה, פלך ווהלין, אוקראינה, א' ניסן תרס"א (21.3.1901), לאביו שבתי (משכיל, ציוני וחובבעברית נלהב; בן ר' משה שקדן מופלג בתורה ועסק בה בכל לילה משעה 2 עד הבוקר וביום עסק במסחר. עלה ארצה בתר"ע, ישב שנים אחדות בעיר העתיקה בירושלים ובראשית מלחמת-העולם הראשונה עבר לצפת ושם נפטר) ולאמו ברכה בת יהושע פרגמניק. למד בחדרים, בבית-ספר תיכוני למסחר ובמחלקה לכנור בביה"ס לנגינה בפרילוקי. בראשית 1920 החל ללמוד פיסיקה ומתימטיקה באוניברסיטת חארקוב, אך בגלל הפרעות באוקראינה הוכרח לחזור לבית הוריו. התמסר לפעילות ב"צעירי ציון, בועד הציוני העירוני ובמוסדות תרבות מקומיים, היה מורה בביה"ס העברי, ארגן קונצרטים ונשפים לטובת מוסדות חסד ותרבות . וניגן בהם.
בשנת 1920 עמד לעלות ארצה עם קבוצת חלוצים. אך כיבוש העיר בידי הצבא האדום מנע את נסיעתו. אח"כ יצא עם כמה מחברי קבוצתו בחשאי, ארגן אספות חשאיות לארגון סניפי "החלוץ" בערים שעבר בהן בדרך לגבול הרומני. הצליח לחמוק דרך קוי המשמר הרוסי ולעבור בלילה את נהר דניסטר, שהיה אז הגבול, אך נתפס הוא וחבריו בידי שומרי-הגבול הרומנים שהכו ועינו אותם. כשנודע להם בחקירה שהוא יודע נגן לקחוהו לנשף קצינים לאור הירח על שפת הנהר, ניגן להם שעות אחדות, ובשכר זה נתנו לו את נפשו לשלל, אך החזירוהו לשטח רוסיה. ושוב ניסה את מזלו לעבור את הגבול הפולני, והפעם הצליח לעבור דרך וארשה, דאנציג, ברלין, טריאסט ולעלות ארצה.
בהגיעו ארצה בניסן תרפ"א הוצעו לו משרות בתור כנר, אך הוא הלך לעבוד כפועל חקלאי בכפר סבא. אחרי כמה חדשים הצטרף לגדוד העבודה על שם