יוסף טרומפלדור, לפלוגה שבמחנה ראש העין, ועבד בסלילת קו הרכבת לפתח תקוה. היה חבר הנהלת הגדוד והועד של מפלגת "אחדות העבודה", ארגן קונצרטים לחברי הגדוד ולפועלי המושבה.
אחרי שנה עבר לתל-אביב, ובמשך הזמן שימש בקביעות ככנר ראשי בתזמורת האופרה, הסימפוניה וה תיאטרונים "אהל" ו"הבימה". השתלם בלימוד מוסיקה אצל משה הופנקו, קיבל שיעורים מהפרופ' הנרי מארטו בביקוריו בארץ ושיעורים בתיאוריה והרמוניה מפי יואל אנגל. ב-1929 יצא לצרפת, למד מסחר וכלכלה באוניברסיטאות קאן ונאנסי, הוסמך למהנדס מסחרי וקיבל מדליה בעד חיבור בשאלת ההובלה.
משחזר היה כמה שנים מנהל המחלקה לאספקה וסטאטיסטיקה בחברת "הנוטע" ובשנות 1935/41 ניהל מטעים והספקה חקלאית והיה סגן יו"ר הנהלת הקואופרטיב "החקלאי" בבנימינה וחבר ועדת הבקורת של הסינדיקאט להדרי יפו. באותו זמן פרסם כמה מאמרים בשאלות הפרדסנות.
אחרי פרוץ מלחמת-העולם השנית הוזמן לעבוד במחלקה לכלכלה וסטאטיסטיקה של עירית תל-אביב וממשיך לעבוד בה כחבר ההנהלה. נתגלה כמומחה לעניני אספקה וקלקולציות וכמארגן מוכשר לחלוקת מזונות. היה חבר ועדת המחירים המרכזית של המוסדות הלאומיים וגם כיום הנו חבר בכמה ועדות ממשלתיות ועירוניות בעניני כלכלה וחישובים. בשנים האחרונות פרסם הרבה מאמרים על נושאים כלכליים וכן חיבר תזכירים והרצה הרצאות בשאלות אספקה.
חבר הועד הפועל של החברה העברית לידע-עם.
נשא לאשה את בתיה בת רפאל קוהן (ראה כרך א', עמוד 435).
בניו; אורי, יורם.
יעקב שרתוק
נולד בפינסק, פלך מינסק, י" ח אייר תר"כ (1860), לאביו יהודה ליב (תלמיד חכם, עסקן) ולאמו יהודית בת דב קסובסקי (נפטרה בתל-אביב, כ"ב שבט תרפ"א). קיבל חינוך מסורתי וגמר בית-ספר ריאלי בפינסק. היה פעיל בין צעירי חובבי ציון בעירו, הצטרף לתנועת ביל"ו בראשיתה ושבועות מספר לפני עלות הקבוצה הראשונה עלה הוא לבדו מווארשה בתרמ"ב, כחלוץ לפני המחנה, עבד ביחד עם חברי ביל"ו שבאו אחריו כ-4 חדשים במקוה ישראל וחיו חיי קומונה דלה בבית שבפרדס אנטון איוב. אחרי מות קרל נטר וחיסול עבודת הבילויים במקוה ישראל עלה ירושלימה עם אחדים מחברי ביל"ו שהחליטו בהשפעת הרי"מ פינס ללמוד מלאכות הנחוצות בבנין הארץ והתארגנו בקבוצת שה"ו (שיבת החרש והמסגר - כעין סניף -המשך לביל"ו). בהדרכתם ובתמיכתם המוסרית של הרי"מ פינס ואליעזר בן-יהודה (החברים היו: זאב דובנוב (אחיו של פרופ' שמעון דובנוב ההיס טוריון), דוד יודילביץ, ד"ר משה מינץ, עוזר דב ליפ שיץ ויעקב מוגילנסקי (האזרחי). הם גרו בביתו של ר' אריה ליב לומזר (הורביץ) בשכונת נחלת שבעה, ישנו בשכיבה על הרצפה והניחו את ראשיהם על כר אחד שהונח על מחצלת הרצפה באמצע החדר). הוא עבד כשלש שנים במלאכת כלים וחפצי מזכרת מעץ-זית וכתב מפעם לפעם בשבועון "הצבי" של א. בן-יהודה.
בתרמ"ו יצא לרוסיה ותקותו היתה לחזור בקרוב לארץ ולהתישב בין חבריו הבילויים במושבה גדרה. אך הדבר לא עלה בידו. הוא נשאר שנים אחדות באודיסה, נשא שם לאשה את פניה בת יהושע לב , השתקע בחרסון ועסק בתעשית שקיקי-נייר. היה מראשי הפעילים של חובבי ציון ואח"כ של הציונות בחרסון, ציר באספות חובבי ציון ובועידה הגלילית בייליסאבטגראד והשתתף בפעולות הועד האודיסאי של חובבי ציון.