פרסם בירחונים שונים מאמרים רבים בהלכה ובאגדה.
צאצאיו: אברהם יצחק (היה רב בבית-כנסת צ'ילדוול בליברפול, וכעת סוחר עם אחיו בלונדון), יעקב (חניך ישיבות מיר וסלובודקה, היה פקיד בשלטון המנדט בארץ, וכעת סוחר ועסקן מזרחי באמריקה), מרדכי (היה מטיף ומורה דת בקארדיף וכעת סוחר עם אחיו בלונדון), ברוך (היה רב בלסטר שבאנגליה, מפעילי הציונות והמזרחי), אלחנן (מוסמך לרבנות, סוחר עם אחיו בלונדון), צבי, אסתר (שניהם בתל-אביב).
זלמן ירושלמי (ירוזלימסקי)
נולד בביאליסטוק, פלך גרודנה, בשנת תרנ"ט (22.3.1899), לאביו גדליהו ירוזלימסקי (סוחר ויצרן) ולאמו רחל בת חיים רבינוביץ. קיבל חינוך מסורתי, למד בגימנסיה רוסית, השתתף בעסקי אביו והיה חבר התנועה הציונית.
ב-1924 נשא לאשה את רחל בת חיים בנימין יודקובסקי וב-1925 עלו לארץ.
התחיל במסחר טכסטילי ואח"כ החל גם בפעולה יצרנית יחד עם אחיו ובמשך הזמן הגיע לדרגת אחד התעשיינים בארץ. ממיסדיהם, מרחיביהם ומנהליהם של בתי-החרושת "האחים ירושלמי" (כותנה) "כיתן" להכנת כותנה לעיבוד, בית-החרושת לסריגה "החייל" והחברה לשיווק טכסטיל "מלאי". ממניחי היסוד לשיתוף ההון של אנשי יזמה פרטית ושל המוני העמלים, המרוכז בעסקים הגדולים שבידי ראשי הסתדרות העובדים הכללית, על בסיס של מחצה על מחצה, ויחד רכשו ומנהלים להצלחת שני הצדדים את מפעליהתעשיה הגדולים "שמן" ו"נשר" ועוד כמה מפעלים.
עזר ועוזר ביד רחבה למפעלי תרבות ואמנות (לגמר בנין בית "הבימה", לארגון הציירים ועוד), וכן למפעלים כלכליים צבוריים וחינוכיים ולעזרה קונסטרוקטיבית, ופעיל בניהולם כחבר הועד הפועל של התאחדות בעלי תעשיה, יו"ר הסקציה שלה לאריגה, חבר הנהלת הבנק לתעשיה והמפדה האזרחי. היה חבר הועד הפועל של התאח' הציונים הכלליים ונבחר לחבר הקוראטוריון של המוסד החינוכי החקלאי במגדיאל, ואח"כ חבר הועד הפועל של המפלגה הפרוגרסיבית. ציר אספת הנבחרים האחרונה, מראשוני התורמים לקרנות הלאומית, למגבית ההתגייסות, למפעלי "העובד הציוני" ולמוסדות רבים אחרים. ממיסדי "הזמן" ("עתון הציונים הפרוגרסיביים).
פרסם מאמרים ב"הארץ" בעניני תעשיה וכלכלה.
משה (מעשל) ליפקיס
נולד בביאליסטוק, פלך גרודנה בשנת תרי"ג (1853), לאביו אליעזר. למד בחדרים ובישיבות. נשא לאשה את שרה בת ר' שלמה וחנה מרגלית מביאליסטוק ועסק במסחר יערות.
כשבא בתרמ"ב אברהם קופלמן בשליחות חברת פתח תקוה למכור חלקות אדמה במושבה העזובה ליהודים בגולת רוסיה ולרכוש מתנחלים להחיאת הישוב במושבה, קנה לו נחלה על מנת לעלות ארצה ולעבוד את אדמתה. ומאחר שגם חותנו וגיסו קנו נחלה עלה הוא ראשון בשליחות המשפחה ובשנת תרמ"ג התמסר לבנין בתים בכפר יהודיה (המושב יהוד) בשביל חברי ''קבוצת הביאליסטוקאים" שהתעתדה לבוא אחריו. עמד בין הראשונים על משמר נחלת היהודים נגד הערבים השכנים שניסו להסיג את גבולותיה.
כשעלו הביאליסטוקאים וסידרו את עיבוד שדותיהם בשותפות, היה הרוח החיה בארגון אחרי שנתפרקה השותפות עבד בשקידה במשקו הפרטי והקדיש הרבה זמן ומרץ לפעולות בעניני הצבור.
מרוב עמל ותלאות חלה ונסע לראשון לציון אל הרופא ושם נפטר ונקבר ביום ו' תמוז תרנ"ג.
צאצאיו: אברהם זאב, חינקה אשת תנחום פראנק (חדרה), חיה אשת חיים פלונסקי, ליב, שושנה אשת בנימין ימיני.
ברוך גוריאצ'יקוב
נולד בייקאטרינוסלאב, אוקראינה, כ"ג אלול תרס"א (7.9.1901), לאביו יצחק ולאמו בתיה בת ישראל אבא וימיניץ (מצאצאי ה"צמח צדק"). למד בחדרים ובביתהמדרש, השתלם בהשכלה כללית ואחרי עמדו בבחינת הבגרות נתקבל ללמוד בבית-ספר גבוה למהנדסי מכרות בייקאטרינוסלאב והיה פעיל בתנועת צעירי ציון במחתרת בשנות 1919/21, כשהמשטר הסובייטי אסר פעי לות ציונית גלויה, גורש בפקודת המשטר מהמוסד שלמד בו בגלל היותו ממוצא לא-פרוליטארי. בשנת 1921 עבר לקאוקאז. במקום שלא רדף אחריו הכתם של "פגם המשפחה" (היחוס הבלתי-פרוליטארי) ומצא את מקומו בשרות המדינה ובחיי הצבור כפקיד גבוה במשטר הסובייטי, מנהל בתי-חרושת, חבר מועצת העיר טיפליס, יו"ר התעריפים, נתקבל ללמוד במכון למדעי