וגם בהזדמנויות אחרות, קבוצות מסיירים ותיירים, והסברותיו העניקו ידיעות נרחבות לשומעיו על המקומות שהדריכם בהם, ידיעות על ההווה והעבר, על המסורות העבריות והערכיות ועל זכרם של המקומות במקרא ובספרות התלמודית והמדרשית ובאגדות יהודיות, ערביות ונוצריות. אח"כ יצא להשתלם במדעי המזרח ובמחקר שיטתי בנושאים אלה באוניברסיטאות לונדון ופילאדלפיה והוסמך לדוקטור לפילוסופיה. ממשיך בעבודתו כמרצה בידיעת הארץ ומדריך טיולים מדעיים, חבר מועצת החברה העברית לחקירת ארץישראל ועתיקותיה וחבר הועדה לקביעת שמות לישובים חדשים בארץ. פרסם הרבה מאמרים מדעיים בח קירת הארץ בעתונים ובכתבי-עת. כמה ממחקריו הגדולים יצאו גם בתדפיסים מיוחדים בצורת חוברת או ספר. מהם כפר החשמונאים (1925), עמק יזרעאל לפני כיבוש ישראל (1927), תולדות הערבים והמוסלמים בא"י (שני חלקים, הוצאת שטיבל, תל-אביב, תרצ"ב), חיפה בעבר ובהווה (הוצאת החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תרצ"ו), המפה העברית של ארץ-ישראל (מחקר על התפתחותה, הוצאת החברה הנ"ל ומוסד ביאליק, תש"ה), אגדות ארץ ישראל (תרפ"ט, באנגלית ב-1932 באמריקה, ובמהדורה עברית מורחבת בהוצאת קרית ספר, ירושלים, תש"ט), מצבות קודש בארץ-ישראל (הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תש"ט), מלחמת מדינת ישראל (הוצאת הקרן הקימת לישראל, ירושלים, תש"ט); ביחוד הרבה לעסוק בחיבור מדריכים לסיורים בארץ-ישראל. המדריך הראשון יצא ב-1933, באותה שנה גם בגרמנית ומ-1934 ואילך בארבע מהדורות באנגלית. אח"כ חיבר מדריך גדול ומפורט, עשיר בתמונות ובתרשימים, ציטטות ממקורות עתיקים ועוד בשבעה כרכים (בהוצאת "תור") והם: א. סקירה כללית (עוד לא יצא, ובגלל השינוי היסודי במצב הארץ יהיה טעון שינויים רבים); ב. ירושלים, יהודה, ים המלח ושומרון; ג. תל-אביב, השרון, השפלה והנגב; ד. חיפה, העמקים, הגליל והחרמון ; ה. עבר-הירדן, הבשן, החורן וסיני: ו. ביב ליוגרפיה עברית ולועזית (עוד לא יצא): ז. תחבורה ונסיעה.
ב-1940 נשא לאשה את אסתר בת זאב מרגוליאש (מעסקני הציונים במצרים).
בניו: אורן, מתן.
שלום וולובלסקי
נולד בבריסק דליטא, פלך גרודנה, א, שבט תרס"ג (29.1.1903), לאביו אהרן ולאמו חנה בת דוד הלפרן. קיבל חינוך מסורתי וכללי.
במלחמת-העולם הראשונה, הגיע בזרם הנמלטים מאזורי החזיתות לרוסיה הפנימית, השתלם בלימודים כלליים, עמד בבחינת בגרות אוניברסיטאית.
היה פעיל באגודת "בני ציון" בסאראטוב, ע"י הוולגה ואחר כך - משאסר המשטר הסוביטי כל פעילות ציונית -המשיך במחתרת. נאסר ונדון לשלש שנות גלות לסיביר.
מששוחרר עלה ארצה ב-1924.
באותה שנה נשא לאשה את שרה בת ראובן קרסין. עסק בתל-אביב במסחר הנפט. ב-1933 רכש שטח קרקע גדול על גבול יפו ותל-אביב ויסד עליו מרכז למפעלי מלאכה ותעשיה, הקרוי על שמו - "שכונת מרכז וולובלסקי".
פעיל בחיים הצבוריים כחבר הנהלת ועד השכונות העבריות ביפו, חבר הנהלת בנק קופת-עם, חבר הנהלת המרכז הארצי של התאחדויות בעלי-בתים והיה שופט בבית-המשפט העירוני ביפו.
צאצאיו: דוד, רינה, עמירם.
ד"ר יצחק בזנר
לאביו שלמה ולאמו גיזלה בת יצחק יהודה רובל. נולד בווסלו (גליציה), כ"ז אדר ב' תרס"ח (30.3.1908).
קיבל חינוך מסורתי וכללי בוסלו-קרקוב וגמר ד"ר למשפטים וכלכלה במכללת קרקוב, נבחן בבחינות