היה מראשוני הסוחרים הסיטונאים בירושלים לצרכי מכלת.
היה מהחברים הראשונים באגודת "אחוה" ובלשכת "בני ברית".
בתקופת שלטון התורכים היה הוא ואחיו טודרוס מופיעים במגלבים בידיהם, בשעת התנפלויות של ערבים על יהודים ומראים להם את זרוע ידם.
נפטר בירושלים, ט"ו טבת תש"ה.
צאצאיו: יצחק (באמריקה), פנחס, יעקב, רבקה (שלשתם בירושלים).
הרב מרדכי אוסטרובסקי
לאביו ר' מאיר נחמן (סוחר עצים, נודע כבעל צדקה, מכניס אורחים) ולאמו חיה בת מרדכי מונבז ממינסק.
אחיו של הרב משה המאירי (אוסטרובסקי) ז"ל.
נולד בפינסק, כ"ד ניסן תרמ"ד (1884).
קיבל חינוך מסורתי בפינסק אצל הרב ב"צ קנטור ובא"י בישיבת "תורת חיים" אצל הרב זרח אפשטיין ובמחלקה מיוחדת לרבנים שע"י ישיבה זו ושמע שעורי ראש הישיבה הרב יצחק וינוגרד. הוסמך לרבנות ע"י הרב א. י. הכהן קוק, הרב יונה ראם והרב מיכל הורביץ.
בסוף שנת תרנ"ז עלה עם משפחתו לארץ והשתקעו בירושלים.
בשנת תרס"ג נשא לאשה את רחל בת ר' דב באיבה מצ'רניגוב (סוחר, עסקן והממונה בכולל חב"ד בירושלים).
חבר הסתדרות המורים, ועד הסניף של מורי ירושלים, הועד של "כפר העברי" ע"י ירושלים ומחברי הועד הראשונים של בית-וגן בירושלים.
היה ציר בועדות של הקהק"ל ובכל הועידות. והכנוסים הארציות של המזרחי בא"י.
יו"ר סניף המזרחי בירושלים, חבר הנהלת המזרחי הארצי, חבר בועד המקומי של קהק"ל בירושלים, חבר בועד הארצי של "ברית השבת", חבר ההנהלה של "מפעלי התורה" למען הישיבות בא"י. ומראשוני פעיליה מראשית הוסדה. פעיל בועד הכללי כנסת. ישראל - כאחד הממונים בו.
צאצאיו: נחמה אשת שלמה פישמן (מהנהלת. בנק המזרחי בע"מ, ת"א), בתיה אשת אברהם מלמד (מפקח במחלקת החינוך), עקיבא (רב בארצות הברית), חיה אסתר אשת ירחמיאל בנישביץ (בעל תעשיה).
אליהו ירקוני (גרינפלד)
נולד בסלוצק, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), כ"ד אלולתרמ"ו (1886), לאביו אברהם גרינפלד (פקיד אצל סוחר יערות) ולאמו חסיה בת צבי פיינברג. למד בחדרים, בישיבות שונות ובסניף הסלוצקי של ישיבת סלובודקה בהנהלת- הרידב"ז. פרש להשכלה ואחרי התכוננות נבחן בגמנסיה הממשלתית בסלוצק והוסמך למורה עממי. היה מורה ב"חדר מתוקן" כשנה בסלוצק ואח"כ בקובלקי שבפלך פולטאבה. עסק גם בפעולות ציוניות והשתתף בהגנה העצמית היהודית.
בקיץ תרע"ב עלה ארצה, נתקבל בחוג מורי ביתהספר לבנות בנוה צדק ולבקשתם הורה בשיעורי-ערב לעברית, ובראשית תרע"ג יצא להורות בביה"ס בפתח תקוה. נרתם גם לפעילות צבורית, שלא הרפה ממנה כל ימיו. נטל על עצמו את הטיפול בספריה הצבורית, ארגן הצגות ונשפים לטובתה, נבחר ליו"ר המכבי המקומי ובתפקידו זה, וכן כמורה, השתתף בפעילות במלחמתהשפות בתרע"ד, ארגן הרצאות ופתח בשביל הנוער ביתספר ערב ללימודים עבריים וכלליים, וניהל את כל עניני התרבות במושבה. ליד שיעורי ערב אלה נערכו בשנות. מלחמת-העולם הראשונה חגיגות והצגות שהכניסו קרן אור באפלת החיים העגומים.
בעת הגירוש הכללי מיפו ות"א בניסן תרע"ז פעל רבות כעסקן וכראש המכבי לסידורים ולשיכונם של המגורשים ולהצעת מאיר דיזנגוף נבחר לחבר ועד ההגירה. ביחד עם עסקנים פעילים ממגורשי תל-אביב השתתף אז ביסוד קלוב לאומי רדיקלי (קל"ר) בפתח-תקוה, שהשפעה רבה נודעה לו גם בשנים הבאות להבראת החיים הצבוריים והחברתיים במושבה.
אחרי כניסת הצבא הבריטי לדרום הארץ ניהל את ארגון ההתנדבות לגדוד העברי הארצישראלי ואף הוא. עצמו התפטר אז מהנהגת המכבי, התנדב לגדוד ושירת בו כשנתיים. בעת שביתת הנשק הוצע למורים להשתחרר ולחזור לעבודתם, אך הוא היה בין שלשת המורים שנשארו בשרות ובעזרת דב הוז השיג בשביל הגנת פתח תקוה במה עשרות רובים.
בתר"פ נשא לאשה את הגננת הניה בת אלתר-יוסף וחנה ליבוביץ (ילידי ירושלים, מראשוני פתח תקוה ומהאחרונים שעזבו את "יהודיה" להשתכן בקביעות בפ"ת, ועל שום היותו בא לעבודה מביתו שב