הגיש עזרה רבה כמוכתר ליהודים שנמצאו במצוקה בימי המלחמה העולמית הראשונה. לקח חלק בהגנת ירושלים בפרעות אחרי הכבוש.
בשנת תרפ"ג, יחד עם ירחמיאל אמדורסקי, ישעיה סלומון ושלמה אלפרט גאל את "חורשת שנלר" (21.000 אמות במחיר 5 שילינג האמה) ועליה הוקמה שכ' "גאולה" בירושלים, בה נבנתה גם הישיבה "ישיבת כנסת ישראל-חברון". כמוכתר, הגיש עזרה בגאולת אדמות רבות בירושלים לבנין שכונות.
היה חבר במוסדות כספיים שונים.
נפטר בירושלים, כ' ניסן תש" (28.4.40).
צאצאיו: יצחק (אמריקה), ישראל (ירושלים), שאול (בעל מלון "פלטין" בירושלים),משה (אוסטרליה), אב רהם, מרדכי (שניהם בירושלים).
הרב יצחק יעקב וכטפויגל
נולד במזריץ', פלך שדליץ, י"ז אלול תרמ"ז (1887), לאביו הרב בנימין ברוך (מצאצאי מהר"ל מפראג ולאמויפה בת ר' יעקב . למד בישיבות טלז, סלובודקה, וולוז'ין מפי הרבנים הגר"א גורדון, הגר"ש שקופ והגרי"ל בלוך , נודע בכינוי " העילוי ממזריץ'" והוסמך לרבנות.
עלה ארצה בתרס"ט, נשא לאשה את בלומה רחל בת הרב זרח בראוורמאן , מגדולי הרבנים בירושלים.
לפני מלחמת-העולם הראשונה יצא לפולין ונשאר תקוע שם בגלל המלחמה. יסד ישיבה במזריץ' והשתתף ביסוד "המזרחי" בפולין בתרע"ה, ואחרי המלחמה חזר ארצה.
השתתף ביסוד השכונה נוה יעקב (מיסודה של חברת "הכפר העברי") מצפון לירושלים בדרך לשכם בתרפ"ב ובתרפ"ד השתתף ביסוד החברה לשיכון ולבנין "תפארת ירושלים".
בשנת תרפ"ו נתמנה לרב בנוה יעקב ומתרפ"ט ואילך ר"מ ומנהל הישיבה הגדולה מאה שערים בירושלים. יו''ר ועד שכונת מאה שערים ויו"ר "מפעל התורה למען הישיבות", האוסף כספים בארץ לתמיכה מרוכזת בחלק ניכר של הישיבות בארצנו.
הכין בכתב-יד ביאורים וחידושים בהלכה.
צאצאיו: דוד (רב בפילאדלפיה. ארה"ב), פלטיאל (סוחר בתל-אביב), נחמה אשת עוה"ד ד"ר אשר רוזנ בלום (מנהל המחלקה לעזרה ושיקום לנפגעי-רכוש בעקב המלחמה, במשרד לנפגעי המלחמה של מדינת ישראל), נחום אליהו, שמואל (נעדר בכיבוש יפו באביב תש"ח, יפה.
ד"ר אריה (ליאון) פוחובסקי
נולד בנסוויז', פלך מינסק, רוסיה הלבנה, בראשית שנת תר"ל (1.9.1869) לאביו הלל (סוחר תבואות) ולאמו רחל בת ישעיהו הנדלס (עלה ארצה לעת זקנה ונפטר בירושלים). למד בחדרים עד גיל 12 ואח"כ בבית-ספר למלאכה במינסק בהנהלתו של יהודה נופך (אבי השופט ד"ר יצחק נופך) עד שהשריפה הגדולה שפרצה במינסק, במרס 1881, אכלה את בית-הספר. אח"כ התחיל ללמוד בגימנסיה הממשלתית במינסק, ובגיל בר-מצוה, ב-1882 כבר הצטרף שם לחוג-הנוער הראשון של חובבי ציון. גמר את לימודיו בגימנסיה ממשלתית בניקולייב, למד רפואה באוניברסיטת חארקוב והוסמך ב-1897 לדוקטור לרפואה. נתקבל לעבודה כרופא בעיר בירוטש, פלך וורונז' ברוסיה המרכזית מטעם ה"זמסטבו" (הארגון המחוז הרשמי של בעלי הקרקעות להנהלה עצמית מוגבלת), ובאותה תקופה היה בקשרי ידידות עם משפחות רוזוב ואברהם לב , שיסדו בוורנז' חוג של "חובבי ציון", וגם הוא היה פעיל בו.
אחרי השתלמות נוספת בברלין עלה ארצה ב-1906, התישב ביפו ופתח מרפאה פרטית. (אז מנה הישוב היהודי ביפו כחמשת אלפים נפש והוא היה הרופא היהודי הרביעי בעיר. - יתר השלשה היו ד"ר הלל יפה, ד"ר מארק שטיין , ד"ר אלכסנדרה בלקינד) . אחרי חדשים אחדים הוזמן כרופא קבוע לרחובות והסביבה ועבד שם כשנתיים וחצי ונודע כרופא מומחה ומסור.
כשנוסדה חברת "אחוזת בית" במטרה ליסד שכונה מודרנית ליד יפו, הצטרף אליה ונבחר לועדה הרפואית, שהוטל עליה להחליט איזה משני המקומות מתאים יותר מבחינה בריאותית וסניטרית להקמת השכונה: על