ובזקן חבריה פתח את הישיבה הראשונה, נפטר בת"א, כ' בתמוז תרצ"ב).
תביעתו העצמאית הראשונה של הנער אהרן היא לעבור ללמוד בגימנסיה "הרצליה". עם הגירוש מתל-אביב הגיע עם תלמידים מגורשים לחדרה שם נוצרה קבוצת תלמידים שהמשיכה ללמוד בהדרכת מורים מגורשים, ביניהם י. ח. ברנר. פעיל בעזרה המוגשת לפליטים המרבים לבא שוב ושוב מיפו תל-אביב, ועוברים את חדרה "בהגירה". זכרונות על תקופה זו פרשם ברשימה מ''בפנים"-"עם ברנר בחדרה"). בזמן הגירוש מת''א נתקל לראשונה בפתח-תקוה ובחדרה עם תנועת הפועלים ועם העבודה עצמה. (בחדרה, ביער).
בשובו לתל-אביב נכנס לעבוד לזמן מה כפקיד בבנק קופת עם. היה פעיל זמן קצר ב"מכבי" וחבר בהגנה מאז 1918. השתתף בהגנת תל-אביב וירושלים.
ימי חדרה ופתח-תקוה הטביעו את חותמם. בשנת 1920 עוזב את הפקידות, את העיר ואת "מכבי". יוצא לעבודה ולתנועת העבודה. תחילה כחבר קבוצת טירה שליד חיפה. לאחר שנה (כמקובל בשנים אלו: קשר לשנה). הלך לעבוד בכביש עפולה - נצרת. משם תחילת עסקנותו הצבורית. נבחר כציר "רשימת החלוץ הבלתי מפלגתית" לועידה ההסתדרות הראשונה בחיפה, ולועידות הסתדרות פועלי העבודות הצבוריות.
השתתף ביסוד "חבורות העמק", אחד הקיבוצים החשובים ביותר בימי העליה השלישית. הוא עובד בכביש ובמחצבה. הקבוצה התאחדה עם משק עין חרוד ומאז ועד עתה הוא חבר "עין-חרוד". ונמצא בסירוגין בעבודה במשק ובשליחות תנועתית.
נשא לאשה את שרה בת נחמן ומלכה טופול (משפחת עובדים, עלתה ארצה מבריסק).
התפקידים הצבוריים אשר מלא במשך השנים: בהנהלת המשרד לעבודות צבוריות, שהפך אחרי כן ל"סולל בונה"; חבר מרכז פועלי הבנין; מזכיר מועצת פועלי ירושלים בשנים 1925-6, ויחד עם זה עובד במחצבה: יוצא מטעם ההסתדרות לחוץ לארץ, משמש במזכירות המרכז "העולמי של החלוץ" ועורך עתונו המרכזי "העתיד" בשנים 1926-8; פעיל במזכירות הקיבוץ המאוחד ותקופה ממושכת במזכירות משק עין חרוד, בהנהלתו המשקית והכספית; יחד עם התפקידים המשקיים גם ער לבעיות החברה בקיבוץ. משתתף בהקמת ובהנהלת מפעלי תרבות בעין-חרוד. ביניהם - המשכן לאמתות" ו"בית חיים שטרומן". בתקופת קיומה הקצר של "ברית התנועה הקיבוצית" הוא מזכירה; פעיל במפקדה האזורית של ההגנה ובשנים 1941-42 חבר המפקדה הארצית העליונה של ה"הגנה" מטעם ההסתדרות. משתתף ביסוד ה"פלמ"ח וממונה מטעם המפקדה על גיוס חברי ההגנה לצבא הבריטי ולנוטרות; עם תום המלחמה עובד במזכירות הועד הפועל של ההסתדרות; ציר לכל ועידות ההסתדרות הכללית והחקלאיות וחבר מועצותיהן; ממיסדיה של הליגה לידידות עם ברית המועצות; חבר נשיאותה וחבר המשלחת לטהרן, שהעבירה את שי הישוב לצבא האדום ; פעיל בהנהלת רשת מוסדות החינוך של זרם העובדים.
ראשית חברותו בתנועת הפועלים עם הבלתי מפלגתיים. אח"כ חבר "אחדות העבודה" עם הווסד ההסתדרות. בין מקימי מפלגת פועלי א"י, ועם הפילוג - ממיסדי "התנועה לאחדות העבודה", שהוא מראשיה; פעיל באיחוד עם פועלי ציון ואח"כ עם השומר הצעיר ל"מפלגת הפועלים המאוחדת": ("מפ"ם") חבר במוסדות המרכזיים בכל אותן המפלגות.
במפ"מ שימש חבר מזכירותה בהוסדה, ובתקופה האחרונה - חבר למוסדותיה המרכזיים: המועצה המרכז והועדה הפוליטית.
החל מהקונגרס ה-15, חבר בקונגרסים-ציוניים, וחבר הועד הפועל הציוני הגדול והמצומצם; ציר לכל אספות הנבחרים מאז השנייה, וחבר הועד הלאומי. ובמשך תקופות אחדות - בהנהלתו; ממייסדיו ומנהליו של "כופר הישוב" בתקופתו הראשונה; חבר הנהלת "מס חרום".
מבין יוזמיה הראשונים של "עלית הנוער", משמש שנים רבות כחבר הנהלתה בראשותה של הנריטה סולד והיה קרוב לה בפעולתה. השתתף בועדותיה העולמיות ומארגן בשליחותה ראשית "עלית הנוער" מפולין (1935).
פעיל בעניני "חברת העובדים", במועצת "בנק הפועלים", ממיסדי "המשביר-המרכזי" (מטעם עין חרוד) ויושב ראש מועצתו בשנות קיומו הראשונות. השתתף בעצוב יסודות "תנובה". פעיל ב"גוש חרוד" השתתף ביסוד "אגודת המים" ובארגון ועד הגוש.
ביקר בארצות רבות בשליחות ההסתדרות והתנועה הציונית, פעל בארגון העליה החוקית והבלתי חוקית בשליחותה באירופה בשנים 1946-7. ביקר גם במזרח אירופה. ביקר במרבית ארצות ערב, באיראן, בהודו.
כחבר הועדה הפוליטית של ההסתדרות הציונית נשלח לדיונים באו"ם על ארץ ישראל בלייק סכסס בעת ההכרעה של 29 בנובמבר 1947.
היה חבר ב"מנהלת העם", חבר בממשלה הזמנית כשר החקלאות והאיגוד השיתופי, עד בחירת הממשלה הקבועה. בהיותו שר, היה חבר ועדות השרים לעניני חינוך, לעניני בטחון, לעניני ערבים.
חבר הכנסת הראשונה מטעם מפ"מ וחבר הועדות: הכלכלית והחינוך.
משתתף בעתונות הפועלית והקיבוצית.
צאצאיו: עדי, יובל, מיכל,- צבי, אורי.
יצחק רוקח
נולד בנוה צדק שביפו, ח' אב תרנ"ד (1.8.1894) לאביו ר' ש מעון (יליד ירושלים , מעסקני הישוב; ראה כרך א', עמוד 68) בן ר' יצחק (שעלה ארצה בן עשר עם אביו ר' יוסף ; ראה כרך א', עמוד 448) ולאמו