בשנת 1933 עלה בשלישית ארצה, הפעם עם משפחתו.
פתח בירושלים בית מלאכה לסמלים ומדליות. ייצר סמלים בשביל הצבא האנגלי, הפולני, היווני, עם הקמת צ.ה.ל. ייצר סמלים עבורו.
כל חייו ציוני פעיל - בוינה חבר ה"הסתדרות העברית". הפיץ סמלים ציוניים ואמנות עברית. פרסם ספורים ומאמרים בעתון ''המלאכה".
מיום בואו ארצה חבר ב"ברית בני מלאכה" והועד שלה. חבר להסתדרות הציונים הכלליים. אח בלשכת ''בני ברית" - הלשכה הירושלמית.
צאצאיו: שרה (מורה) אשת יעקב קרקרינסקי. אליהו (קצין בצ.ה.ל.), אביעזר (קצין בצ.ה.ל.).
הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש
נולד בנובי-דבור, פולין, חשון תר"כ (1859), לאביו אברהם יצחק (שו"ב בוולוצלאווק) ולאמו אסתר פרידה בת כתריאל ברונשטיין. למד בחדרים ובישיבותיהם של רבנים מפורסמים בפולין.
נשא לאשה את רינה רחל בת כתריאל בורנשטיין. היה שו"ב בקהלות שונות ואח"כ במשך שנים רבות ראש השוחטים בוולוצלאווק ונודע כגדול בתורה (ספריו בהלכות שחיטה וטריפות שימשו ספרי-עזר ללומדי שחיטה בפולין ובליטא) ובמעשים טובים. בתור מוהל היה מל בני עניים בחנם ואף עוזר בכספו לסידור סעודת ה"ברית", וזמנו הפנוי היה קודש יומם ולילה ללימוד תורה ולהעלאת חידושיו על הכתב. גם כדרשן נתפרסם לשבח.
הצטרף לתנועה הציונית מראשיתה ופעל למענה בתעמולה ובהפצת שקלים. נתן יד לתנועת "המזרחי'' בין הראשונים בפולין והיה מפעיליה וצירה בקונגרס הציוני הי"ב. פעל למען הקרנות הלאומיות ונאם ודרש למען הציונות והמזרחי גם בערים אחרות. עמד בתוקף על הכרת החובה לפעול למען ציון ולא נרתע מהתנגדותה של חסידים שונאי הציונות, שכמה מהם אף ניסו להכריז שבגלל ציונותו פסולה להם שחיטתו. בעקב הלשנה נאסר פעם על-ידי המשטרה הרוסית ובתקופה מאוחרת יותר על-ידי המשטרה הפולנית (אז האשימוהו המלשינים החסודים ב...קומוניזם). פעל למען יסוד בי''ס עברי של המזרחי בוולוצלאווק ועמד בראש הועד שלו.
בשנת תרפ"ד, בהיותו כבר סבא ל-40 נכדים, התחמק ממשרתו הנכבדה ובא לבקר בארץ בתור תייר, ורק מכאן הודיע לקהלתו ולמשפחתו על החלטתו להשאר בארץ. נתמנה מטעם המזרחי באישור הרב הראשי הגרא"י קוק זצ''ל (היה מבאי-ביתו וממכובדיו) לרב ושו"ב בכפר חטין, בעת שהמזרחי ניסה לבסס שם מושב משלו, והשפעתו הדתית היתה מורגשת גם בכפר הסמוך, במצפה. נשא בחיבת הארץ את חבלי הישיבה בכפר הנידח ובתנאי דיור קשים מנשוא, ואף את הפיגורים וההשמטות הכרוניים במשכורת, שהיו אז מנת חלקם של העובדים על חשבון המזרחי.
משנכשל נסיון המזרחי בהקמת המושב והמתנחלים התפזרו, עבר ר' סנדר לבני ברק ושם היה שו"ב עד שפסק ממלאכתו, בגלל זקנה מופלגת ועסק בצרכי צבור כיו"ר סניף המזרחי ויו''ר קופת-מלוה של הפועל המזרחי, וכן השתתף במוסדות צבור שונים ובמתן שיעורי תורה בצבור כמנהגו כל ימי חייו בחו"ל ובארץ.
כתב בעתונים "המזרחי" (וארשה), "נרותינו" (ולוצלאווק), "תורה מציון" ו"ההד" (ירושלים). ספריו: "עטרת חן" (2 ספרים, על הלכות שחיטה וטריפות הריאה), "המבחן" (על אגדות חז"ל בדרך ההגיון), "קדושת ישראל" (על הלכות המצוות התלויות בארץ), "ילקוט" הצמחים" (הגדרת כל מיני הצמחים המוזכרים בספרות התלמודית), "ערכי הכינויים".
תוך שלשים ימי האבל לפטירת רעיתו (ת"א, כ"ה חשון תש"ט) נפטר בתל-אביב, י"ט כסלו תש"ט.
צאצאיו: יעקב ליב, ישראל משה, אנשל דוד, שמואל אליהו, חיים אלעזר, מרדכי מאיר, הרב