באוניברסיטה בדניפרו-פטרובסק (לפנים : ייקסרינוסלב).
עבד כפנקסן. בשנות מלחמת-העולם הראשונה עבד בבית-חרושת לייצור חמרי-מלחמה.
חונך על ברכי הציונות ועסק בה בפעילות מילדותו. בגיל 17 נתבע לדין ע"י שלטונות הצאר בעד פעולה ציונית.
בן 21 עמד בראש "צעירי ציון" בייקטרינוסלב והגליל. ב-1917, אחר מהפכת פברואר, נבחר למועצת העיר. כן נבחר למועצת הקהלה והיה חבר בנשיאותה. היה חבר ועד הסטודנטים ויו"ר הקואופרטיב הצרכני לסטודנטים.
ציר לועידת צ"צ ולועידה הציונית הכל-רוסית בפטרוגרד. - השתתף בועידות כל-אוקרייניות וגליליות שונות. ניהל - מטעם הגוש הציוני - את הבחירות לאספה המכוננת הכל-רוסית.
בשנת 1920 השתתף בועידה השלישית של צ"צ בחרקוב והיה אחד המרצים ואחד מחברי הנשיאות שלה. באותה ועידה הפכה המפלגה להיות ציונית סוציאליסטית (צ. ס.), והוא נבחר כחבר למרכז המפלגה. - אחר הועידה יצא לסראטוב, לנהל את לשכת המפלגה לרוסיה, קוקז וסיביר.
בראשית 1921 היה פעיל ברוסיה הלבנה, שם עסק באירגון תנועת צ. ס. והחלוץ ובאירגון ההגנה נגד כנופיות באלאכוביטש. אותה שנה נשא לאשה את גניה בת משה לאשקביץ' - דוקטור למדיצינה. ביוני 1921 עבר לפולין.
בפולין עמד במרכז הפעולה הציונית והיה מדברי צ, ס. (אחר כך - פועלי ציון-צ. ס.). היה חבר למרכז החלוץ. ערך את שבועון המפלגה "באפרייאונגארבעטער שטימע"; את הירחון "העובד" (עברית) ואת כלי-המבטא של החלוץ בשם "החלוץ". - ייצג את מפלגתו כלפי פ.פ.ס. ויתר המפלגות. - בשנת 1925 הוציא לפועל את דבר איחודם של פוע"צ ושל צ.ס. בפולין. - היה אחד מראשי המשרד הארץישראלי המרכזי לפולין (בוארשה) ומנהל מחלקתהעבודה שלו וסייע לעליתם של רבבות עולים וחלוצים. - היה פעיל בתנועה המקצועית ; חבר הדי רקטוריון של הקרן הקיימת לישראל ; חבר הועד של הליגה למען א"י העובדת; חבר ההנהלה של "שול-קולט" ; חבר ההנהלה של "יעאס" ; חבר אגודת הסופרים והעתונאים: חבר מועצת הסוכנות היהודית.
בשנת 1932 עלה ארצה. - מנהל מרכז הקואופהארצית של מפא"י. חבר למזכירות האיחוד העולמי רציה. חבר לועד הפועל של ההסתדרות. חבר למועצה של פוע"צ-צ.ס.- התאחדות. יושב ראש קרן היסוד בישראל. חבר ההנהלה באגודת שוחרי האוניברסיטה. חבר מועצת-הקואופרציה הממשלתית. היה חבר ההגנה. בתקופת מלחמת השיחרור - חבר הנשיאות של מרכז הגיוס. - השתתף בחמשה קונגרסים ציוניים ; ב-1929 השתתף כציר לקונגרס העולמי למען א"י העובדת. יצא פעמים בשליחות התנועה לגולה. ב-1947 ביצע את איחודן של פוע"צ-צ.ס. וה"התאחדות" בפולין ובאוסטריה.
חיבר שלשה ספרים בשאלות הקוארפוציה ("הקואופרטיבים בועידתם"; "סיכומים וסיכויים" ו"קול הקואופרציה") וכן חוברות רבות - בעברית וביידיש - על נושאים ציונים-סוציאליסטיים וקואופרטיביים. עורך "שיתוף" - העתון היחידי לשאלות הקואופרציה בארץ. - פירסם מאמרים ב"באפרייאונג", "באפרואונגארבעטער שטימע", "החלוץ", "העובד", "הצפירה", "היינט", "דער עמיגראנט", דאס ווארט", "דבר" ובעתונים שונים אחרים בפולין, גרמניה, איטליה - הרצה ונאם על נושאים שונים - ביחוד ציוניים-סוציאליסטיים - במאות מקומות בארץ, ברוסיה, פולין וארצות אחרות באירופה.
בנו: יעקב (מוסמך למדעי הרוח מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים).
ברוך גופר (ברנהרד שוועפלגייסט)
נולד בטלומץ (גליציה המזרחית), י' תמוז תר"ס (7.7.1900), לאביו אליעזר שוועפלגייסט ולאמו שושנה בת אברהם צאהלר. את חנוכו קבל בגמנסיה הממשלתית הפולנית, ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בהיותו בן 14 התגייס ללגיון-הפולני של פילסודסקי ולאחר שנפצע בחזית הרוסית שוחרר והמשיך את למודיו בגמנסיה הממשלתית-הגרמנית בוינה.
היה מראשוני העובדים בעבורה הציונית, בין תנועת הצופים הציונית שהפכה אח"כ ל"השומרהצעיר" בוינה.
בשנת 1918 גוייס שנית לצבא האוסטרי והשתתף בתור קצין-תותחן בחזית הרוסית והאוסטרית. באותה שנה השתתף בהגנת הרובע היהודי בעיר לבוב ונתפס ע"י הצבא הפולני (של גנרל ה ל ר) ונדון למות, אולם הצליח להמלט.
משנסתיימה המלחמה חזר לעבודתו הציונית ולהכשרה חלוצית. עלה לארץ בשנת 1920 ועבד בחק