לאות בקבוץ אילת-השחר, והיה בין סוללי הכבישים של אנשי גדוד-העבודה ומיבשי בצות-קברה.
עם פרוץ המאורעות בשנת 1921 התגייס למשטרה-המעולה לשמירה ובטחון באזורי גבולות-הארץ ועלה לדרגת רב-סמל ראשון - הדרגא הגבוהה ביותר שנתנה אז ל"נטיבס".
עם בטול המשטרה המעולה הועבר כקצין למשטרה הרגילה, ואף בתקופה זו שירת שנים מספר כממונה על משטרת תל-אביב.
בתקופת שרותו במשטרת תל-אביב הצטיין בגלוי פשעים. זכורים עדיין במיוחד חקירותיו אשר הביאו לגילויים של רוצחי שרה זהר ויוחנן שטהל. בתקופת שרותו במשטרת א"י כתב מאמרים בעתון משטרתי מקצועי, וכן בעתונים אחרים על נושאים משטרתיים.
משנת 1936 עבד בעירית תל-אביב ומשנת 1942 ואילך מכהן כמנהל גן-החיות. בתפקידו זה התמסר בכל נפשו ומאודו, ואמנם לזכותו יש לזקוף את התפתחותו של מפעל תרבותי-חנוכי רב חשיבות זה. הוא אף פרסם מאמרים רבים בעתונות על החיות ובשנת 1946 הוציא ספר בשם "גם לחיה נשמה". בו הוא הביע את תצפיותיהם המלבבות והמאלפות על בעלי-החיים שהופקד על שלומם.
במלחמת העולם השניה היה בין ראשי המפקדים של "המשמר האזרחי" מטעם חברי "ההגנה".
כשהוקמה מדינת-ישראל ונגשה לארגן את המשטרה, הושאל לפי בקשת מינהל-העם לתקופה של שנה, למשטרת ישראל, וארגן - בדרגת סגן מפקח מחוזי, את משטרת חיפה ומחוזה. בתום תקופה זו בחר לחזור לתפקידו כמנהל גן-החיות בתל-אביב.
בשנת 1923 נשא לאשה את חוה בת עקיבא ובתיה ורקסלר (דור שני מילידי ראש-פנה).
בניו: עקיבא, עמיקס (שניהם חברי השורה ומשרתים בצבא-ההגנה לישראל).
ד"ר יוסף ליבוביץ,
לאביו יצחק (היה מהנדס בנמל אלכסנדריה, מצרים) ולאמו טובה (טוני ) בת מרכוס דיקר, מוינה.
נולד באלכסנדריה (מצרים) בשנת תרנ"ח (6.6.1898).
קיבל חינוך בבי"ס גרמני, בבית הספר של האחים הצרפתים "פרער" באלכסנדריה, באוניברסיטה המצרית בקהיר, סימסטר באוניברסיטה בוינה והשתלם באגיפטולוגיה באוניברסיטה האמריקאית בקהיר - לשפות נוביה.
שנתים עבד בקהיר בספרית החוקר פרופ' לודויג בוכארדט (36 -1935) ואח"כ בתור ספרן ועורך החוברות והספרים של המוזיאון המצרי בקהיר.
בשנת 1928 נשא לאשה את פנינה בת יצחק גולד שטיין מתל-אביב (ראה כרך ב', עמוד 619).
היה חבר - קורספונדנט של האינסטיטוט המצרי לאגיפטולוגיה ואפריקניסטיק בוינה.
חבר בהחברה "רויאל ארכאולוזיקל סוסייטי" באלכסנדריה.
התפרסם בעולם המדע כארכיאולוג ואגיפטולוגמוכשר, ע"י מאמריו וספריו הרבים ובעיקר ע"י ציוריו וגלויו הרבים.
ממיסדי החברה לחקירות ההיסטוריה היהודית במצרים וחבר פעיל בה.
היה מזכיר בני-ברית "לשכת מימון" בקהיר, וכיום, אח בלשכת בני ברית "יצחק ילין" בתל-אביב.
חבר החברה העברית לחקירת א"י ועתיקותיה. בראשית תש"ט עלה לארץ ונתמנה לתפקיד חשוב במשרדי הרמטכ"ל (לפני זה ביקר פעמים רבות בארץ).
בנו: יצחק. מאמריו וספריו שכתב משנת 1930 עד 1949: Die Petris'schen Sinai-Schrirfidenkmae-- .1930 ler in Zeitschrift der Deutschen Morgenlandischen Gesellschaft.Leipzig Bd. IX)84( Heft 1. 1932-Formation probable de quelqes signes alphabetiques in Bulletin de l'Institut