ומשנתו ה-14 ואילך למד באקדמיה הממלכתית למוסיקה בוינה צ לואצל הפרופ' פאול גרימר וקומפוזיציה אצל הפרופ' יוסזף מארקס והשתלם גם בלימודים כלליים.
בשנות 1924/32 פעל בקאטוביץ כסוליסט ראשון לצ'לו באופרה, מורה לצ'לו בקונסרבטוריון וחבר ברביעית - מיתרים של שרות הרדיו. חיבר רביעית מיתרים בסי במול מז'ור ב-4 חלקים ב-1929 ועוד יצירות שנוגנו ברדיו ובקונגרסים וזכו להצלחה.
ב-1925 נשא לאשה את רות בת ר' צבי זומפר מצ'נסטוחוב.
ב-1933 עלה לארץ והשתתף כצ'ליסט בתזמורת הסימפונית שהתארגנה בתל-אביב ב-1934 בניצוחם של אוסקר פריד (שמות ברוסיה), מיכאל טאובה ;יעקבזון ופרידלנדר. ב-1935 עבר לירושלים והיה מורה לצ'לו במכון למוסיקה של זדרי. שם חיבר מוסיקה לדרמה "בת יפתח" של המשורר יצחק כצנלסון שהוצגה על-ידי הנוער, ל"הבן האובר" (האנוסים) מאת תמר דול ז'נסקי ולאידיליה "שמחה לאו דוקא" מאת טשר ניחובסקי , שהוצגה בבימוי משה ברוזנפט-גורלי. יצירותיו נוגנו ברדיו ירושלים ומזמן לזמן נוגנו בנשפים בבית ידידיו (בעיקר בבית הד"ר היימן, ובסיועו של הפרופ' נ. ה. טור-סיני טורטשינר לשעבר) ובקונצרטים פומביים.
ב-1940 עבר לקיבוץ רמת הכובש. אח"כ עבד זמן-מה בגבעת ברנר והיה חבר רביעית-המיתרים של הקיבוץ. בשנים האחרונות פועל הוא שוב בתלאביב כצ'ליסט ראשי באופרה העממית ואח"כ באופרה הישראלית בהנהלת מ. גולינקין והנו מורה לצ'לו בקונסרבטוריון העממי מטעם המרכז לתרבות של הסתדרות העובדים. ספג את רוח המוסיקה העברית ופעל למען פיתוחה.
בארץ חיבר מנגינות לכ-40 שירים אמנותיים ועממיים מיצירות ביאליק, טשרניחובסקי, י. פיכמן, ש. שלום, א. ברוידס, ח. הנגבי, ק. י. סילמן, שרהלוי, אברהם לוינסון, י. הפטמן, מ. שירצ'יק-וולמן ועוד. ביחוד נתפרסמה ואף הוקלטה מנגינתו ותיזמורו לשיר "ירושלים" של אביגדור המאירי שהקדיש למנחם אוסישקין, החובב הגדול של ירושלים, יצירתו "הרפסודיה העברית" הובאה לביצוע בביתן הארצישראלית שבתערוכה העולמית בניו-יורק ב-1938 על-ידי החברה "מאילם" למען מוסיקה עברית באמריקה. המשתפת פעולה עם האוניברסיטה העברית ועם הקונסרבטוריון הירושלמי. מנגינותיו לשני השירים של ש. שלום , "אדם כי ימות בעמק יזרעאל" ו"העמק הוא חלום", זכו בפרס בהתחרות מטעם חברת "מאילם". ב-1934 חיבר, בהמרצת הצ'ליסט הנודע הרי-סון אינסטרמנטציה לתזמורת כלי מיתר לקונצרט קלאסי של הקומפוזיטור האיטלקי ליאונרדו ליאו מראשית המאה ה-18. כן נודעת יצירותיו "אלגיה" לכלי-מיתר ומנגינתו לשיר "חלמתי" את שירת הזמיר" של טשרני חובסקי (הוקדשו לפרופ' טור-סיני ולרעיתו מלכה שחובר לה תיזמור בקונצרט פומבי בת"א.
בהתחלת אוגוסט 1949 סיים את הפרטיטורה בשביל תזמורת גדולה לקונצרט - צ'לו בשלשה חלקים בלב-מינור.
בתו: נעמי אשת שמואל קלצקין (שניהם שרתו בחיל האויר הישראלי).
מאיר האזרחי (ז'ק)
נולד ברוסיה, ו' בטבת תרנ"ו (2.1.1895), לאביו שאול, ולאמו ליבה בת מרדכי בכלוצקי, למד באוניברסיטה.
היה יו"ר ההסתדרות הציונית בקמיניץ פודולסק, חבר העיריה ויו"ר הקהלה היהודית דשם.
עלה ארצה בשנת 1921.
באותה שנה נשא לאשה את צפורה בת יצחק ברודסקי. כל שנותיו עבד למען גאולת הארץ. הוא חבר ההנהלה של הקק"ל. היה שליח מטעם הקק"ל באירופה.