ושוחררו מחוסר חומר מספיק להאשמתם. באותה שנה השתתף בועידה השניה של המפלגה ברוסיה שהתקיימה בקראקו ושבה באה לידי ביטוי המלחמה בין הציונים הפרינציפיוניים בפועלי-ציון בראשותם של טבנ קין, בן-ציון רסקין וניר שהיה המרצה בשאלה זאת ובין הציונים הפרוגניסטיים כשבראשותו עמדו ב. בורו כוב וחשין בועידה הזאת. נבחר לקונגרס הציוני בהאג מטעם פועלי-ציון שברוסיה - יחד עם בורוכוב, חשין וברלינרוט . שם השתתף בועידת יסוד הברית העולמית של פועלי-ציון. ומאז היה מראשי פעיליה.
משעבר לעבוד במקצועו בפטרבורג יסד שם קבוצת פועלי ציון יחד עם יהושע פרידמן ואחרים, וב-1915 הצטרפו אליה ברייטער, מינדלב, פרידלנד, רובאשוב (אחיו של זלמן שזר ) ועוד. ב-1916 השתתף בועידה הכל-רוסית של פועלי-ציון במוסקבה יחד עם זאב (זינובי) חפץ (אברמוביץ), רבוצקי, קיוון, ברויטר, ברלינ רוט, קיטיביץ ואחרים.
השתתף בתנועת צבור הפועלים במהפכת פברואר 1917 שמיגרה את המשטר הצארי ברוסיה ונבחר כנציג פועלי-ציון לועד המרכזי הכל-רוסי של מועצות הפועלים.
באפריל 1917 ישב ראש בקונפרנציה הראשונה של פ.צ. ברוסיה אחרי המהפכה במוסקבה יחד עם ויבוצקי, אברמוביץ (חפץ), ברו, ברלינרוט, ברייטר , קיווין ופרופי' פ. מנצייקובסקי ויתר חברי הועד המרכזי.
השתתף ברעידה השלישית של המפלגה - באוגוסט 1917 בקיעב, לועידה הזאת באו מאמריקה - בורוכוב , חשין וקנדושרסקי . באותו זמן היה פעיל גם בחיים הצבוריים הכלליים של יהודי רוסיה.
השתתף בארגון היהדות הרוסית בהכנות לועידת כל-רוסית. השתתף ביולי 1917 בפור - קאנפורנציה כל-יהודית בפטרבורג. נבחר לועדה אורגנזציונית יחד עם פרופ' בלקובסקי ומרקון לשם יצירת תקנון לועידה כל-רוסית.
בראש הרשימה לבחירות לקהלה בפטרבורג בדצמבר 1917 עמד בראש הרשימה ב. בורוכוב והוא היה השני ברשימה, והיות ודב בורוכוב נפטר ב-17 לדצמבי 1917 נכנס הוא בתור בא-כח המפלגה היחידי לקהלת פטרבורג, בראש הקהלה הועמד ד"ר אלכסנדר זלקינד (שהיה אח"כ מנהל "הדסה" בירושלים).
בדצמבר 1917 נסע לקיעב לישיבת הועדה המרכזית של המפלגה והשתתף בהלויתו של ב. בורוכוב יחד עם יתר חברי הועד המרכזי ויעקב זרובבל שבא אז מאמריקה לרוסיה לפי הזמנת המפלגה.
הוציא את עתון המפלגה בשפה הרוסית "יעוורייסקאייו רבטשאיא כראניקה" מהימים הראשונים של המהפכה (מרס 1917), שנעשה העתון המרכזי של המפלגה (עד מרם 1918) כשפטרבורג היתה מנותקת כמעט מחלקים גדולים של רוסיה.
השתתף בועידה השניה של הסובייטים (המועצות) באוקטובר 1917, שהחליטה לתפוש את השלטון בלי השהיות נוספות (מהפכת אוקטובר 1917), ואח"כ בדצמבר בועידה השלישית, כשהסובייטים כבר תפסו את השלטון וחיפשו דרכים להגן עליו ולבססו. מילא תפקידים בשרות המדינה לאזור לנינגראד ("הקומונה הצפונית") כסגן יו"ר הועד לריכוז תוצרת עור ומנהל מחלקת לשכות עבודה בקומיסריון לעבודה. הוצעה לו גם משרת קומיסר לעניני היהודים, שמתפקידו יהיה לשלב את היהודים במערכת המשטר החדש. הוא תלה את קבלת המשרה בהסכמת מפלגתו, המפלגה התנגדה ליצירת קומיסריון כזה, וכשהוצע לו לוותר על המפלגה ועל הסכמתה, השיב בסירוב אדיב.
השתתף ביוני 1918 בקונסרנציה של פועלי-ציון במוסקבה ובאוגוסט 1918 בועידת הקהלות של כל רוסיה במוסקבה. שם נבחר למרכז מטעם המפלגה "צועד" (הועד המרכזי). בסוף 1918 לפי הוראות המפלגה יצא לפולין לעבודה מפלגתית.
בראשית 1919 נבחר מטעם חבר מפלגתו לחבר עירית וארשה, יחד עם יארבלום (שבמקומו בא אח"כ יצחק לב) , והועמד לבחירות לסיים הפולני הראשון אך לא נבחר.
בקיץ 1919 נשלח מטעם המפלגה לועידה הראשונה שערכה אחרי המלחמה המועצה העולמית של פועלי ציון בסטוקהולם. בועדה הזאת נתקבלה "אחדות העבודה" לברית עולמית במקום המפלגה הקודמת פועלי-ציון. באותה המועצה הוחלט לשגר משלחת לא"י לשם לימוד המצב החדש, האפשרויות והדרכים לפעולה בשביל המפלגה, והוא נבחר לחבר במשלחת. (יתר חבריה היו; הפרופ' פינמן וסירקין מאמריקה, רבוצקי וו רובאשוב ). המשלחת יצאה בינואר 1920 ושהתה חדשים אחדים בארץ. נסע לבקר בנקודות הצפון שהיו אז בשטח הכיבוש הצרפתי (באותה שיירה נסעו אל הגליל העליון המזרחי גם דבורה דרכלר ושרה צ'יז'יק שנפלו אח"כ בהגנת תל-חי) ובזמן ביקורו עם טרומ פלדור בכפר-גלעדי ותל-חי אירעה ההתנפלות, בה נהרג שר .
אחרי סיור-הלימוד חזר לחו"ל לעבודה הפוליטית במפלגה ולהשתתף בהכנת הועידה החמישית של הברית העולמית פועלי ציון, שהתכנסה באוגוסט 1920 בוינה. באותה ועידה התפלגה התנועה לימין ולשמאל. הרוב הימני ובראשו מפלגת "אחדות העבודה" יצרו ברית עולמית חדשה שנקראה "אידישער סוציליסטישר ארבעטער פרבנד" - והוא הצטרף ל"פועלי ציון שמאל" ששמרה על טהרת הרעיון המקורי. נתמנה למזכיר משרד הברית העולמית של פוע"צ שמאל, שהוקם אז בוינה, והשתתף בכל יתר ועידותיה העולמיות (ששמרו אף על המספר הסידורי הקודם של הועידות, כדי להפגין בכך את רציפות קיומה של המפלגה המקורית במסגרת השמאל, ואלה הן: ה-6 - דאנציג 1922, ה-7 פריז 1926, ה-8 - ברלין 1930, ה-9 וה-10 - תל-אביב 1934, 1937. בכל הועידות האלו - השתתפו: זרובבל , ש. אדלמן, זגן (שנהרג בוארשה, 1942), בוקסבוים