וכפר הנוער הדתי ליד כפר חסידים. מרצה בבית העם בת"א ובארגון תורני מדעי "תבונה", ועוד. פרסם מאמרים למאות בעתוני הארץ וחו"ל בעברית, גרמנית, רומנית, ואידית, מלון עברי-גרמני וגרמני-עברי ואת הספרים "לפשוטו של מקרא" (לקט פירושים פשטנים מדעיים על מקראות שמבקרי המקרא לא יכלו לעכלם), "אורח לחיים" "יסודות הדת", "מנוחת שמואל", ועוד קונטרסים שונים בעברית ובגרמנית.
מיכל פלמן
נולדה בירושלים, י' ניסן תרל"ה (1875) לאביה ר' יהושע שלאנק (ראה ערך על שמו בכרך זה) ולאמה פרידה בת ליזר בר לוריה (צ'חנובסקי) מקארלין, קיבלה חינוך מסורתי וגדלה באוירה של פעילות צבורית הוגנת בבית אביה.
בתרנ"ד נישאה לנחמן פלמן (ראה כרך ב', עמוד 833), מחלוצי הפרדסנות בארץ. ישבה זמן קצר בבית חמותה שרה איטה פלמן עם המשפחה בפרדס אשר בכפר סומל, רחוקים מהישוב היהודי אשר ביפו. אח"כ עברה עם בעלה ליפו והיתה לעזר לו בפעולותיו הכלכליות בפיתוח הפרדסנות ובהשתתפות בבנין הישוב העירוני ביפו ואח''כ בשכונת תל-אביב בראשיתה.
היתה חברה פעילה באגודת נשים לגמילות הסדים והשתתפה בפעולות עזרה וסעד לנצרכים.
נפטרה בתל-אביב, כ"ה ניסן תש"ט.
צאצאיה: פרידה (ז"ל) אשת מאיר סאוויצקי , אסתר אשת משה בריל (סגן מנהל בנק קופת עם בת"א), יונה אשת יוסף קמיניץ, רבקה, דוד דב (מורה ומנהל בתי-ספר בברוקלין), ישי .
דוד אבולעפיה
נולד בגאליפולי (תורכיה), י"ב סיון תרנ"ג (1893), לאביו אליהו ולאמו מזל טוב בת שמעון חביב. למד בביה"ס של אליאנס, בבי"ס צרפתי, בבי"ס תיכוני ממשלתי ובפקולטה למשפטים באוניברסיטת איסטמבול והוסמך לעורך-דין. בשנות לימודיו היה סגן יו"ר אגודת הסטודנטים היהודים, ואח"כ חבר הפדרציה הציונית בטורקיה וסגן יו"ר אגודת משנהתורה גמילות חסדים באיסטמבול. במלחמת עולם הראשונה שרת כקצין בצבא הטורקי והיה שליש למפקד הגדוד ה-12, למפקד הדיביזיה ה-24 ולמפקד הקורפוס ה-3 (הגנרל עיסמת אינונו, לאחר זמן נשיא הרפובליקה הטורקית).
בגלל הצטיינותו בשרותיו השונים הוענקו לו תארי כבוד אלה: מדליה בעקב הכשרה בלונודיו, מדליה מלחמתית תורכית, מדליה מלחמתית אוסטרית, צלב ברזל גרמני.
עלה לארץ ב-1921, השתקע בירושלים.
נשא לאשה את מתילדה בת הגביר הנודע לשם ישעיה בכר שמואל .
המשיך לעסוק במקצועו כעורך-דין. השתתף בפעילות צבורית ומילא תפקידים רבים: חבר אספת הנבחרים השלישית, חבר הועד הלאומי והנהלתו, חבר