בשנת תרכ"ח נשא לאשה את טובה בת משה נחום טיקטין (איש אמיד, מוקיר תורה). (נפטרה ברחובות, י' אלול תרפ"ד).
יצא לחיי המעשה, והצליח כבעל בית-חרושת לנעלים בוארשה. היה מפעילי חובבי ציון וחבר הועד של אגודתם, ממיסדיו ובוניו של בית-הכנסת "מוריה" (של חובבי ציון והציונים) בוארשה, ממיסדי חברת "כרמל" להפצת יינות ארץ ישראל וחבר "מנוחה ונחלה" שחבריה רכשו קרקעות באמצעות יהושע חנקין מאדמת הכפר דוראן והניחו בכך את היסוד למושבה רחובות.
ב-1893 הצטרף ל"מנוחה ונחלה" ורכש את אדמתו ברחובות ושלח כספים לפיתוחה. ב-1903 וב-1908 ביקר בארץ וב-1912 עלה להשתקע ובנה לו בית ברחובות.
עד מהרה נכנס לחיים הצבוריים במושבה ובשנים הקשות של מלחמת-העולם א' שימש בתפקיד חבר ועד המושבה.
נפטר בירושלים, ח' ניסן (שבת הגדול) תרפ"א.
צאצאיו: הלנה אשת אהרן זילברמן ז"ל, מרים היתה נשואה לפנחס כהן (מורה בביה"ס הריאלי בחיפה), נחום יעקב ניר-רפאלקס (עו"ד, מפעילי "פועלי ציון", סגן יו"ר הכנסת הראשונה של מדינת ישראל; ראה בכרך זה).
יצחק בלום הכהן
נולד במוינשט, מולדבה, רומניה, בשנת תרמ"ב (1882), לאביו זאב ולאמו מאליה. בילדותו עלה ארצה עם הוריו, שהיו ממיסדי המושבה ראש פנה, בשנת תרמ"ב, ואחרי גמרו את בית-הספר המקומי המשיך לעבוד במשק הוריו והשתתף בפעולות התרבות של הנוער במושבה.
נשא לאשה את מינה בת שבתי נתן והני סחין ממליטופול שבקרים, שעלו ארצה והתישבו בין הראשונים במושבה סחם גולן שיסדה פקידות הבארון בנימין רוטשילד על אדמתו שבגולן, במחוז דמשק, ואחרי שהשלטון הטורקי מנע מהמתישבים את הגנתו והכריחם לעזוב את המקום, העבירתם הפקידות לארץישראל המערבית ואח"כ הנחילה חלק מהם, ובתוכם את משפחת שחין, במושבה החדשה יבנאל שיסדה אז בגליל התחתון, וגם יצחק הלך שמה עם אשתו והוריה והתנחל בין הראשונים. עבד במשקו בשקידה ובבקיאות, כבן-אכרים שגדל בחקלאות בארץ והשתתף בעניני הצבור כחבר ועד המושבה.
השתדל עם חבריו והצליח להחליף את השמירה הערבית בשמירה עברית על-ידי חברי "השומר", ובזה הרגיז עליו את ערביי הסביבה, שבתקופת השמירה הערבית היה להם חופש גמור לגנוב.
בצאתו לפנות בוקר לעבודה בשדה נהרג ביריה על-ידי הערבי גאנז' ונקבר ביבנאל, ביום כ"ט אייר תרס"ט.
רעיתו נפטרה ביום י"ג חשון תש"ו בת 67 שנה, שמונה ימים לפני מות חמותה בראש פנה בת 88 שנה.
צאצאיו: אסתר אשת יהושע נסיהו (מזכיר התכניון העברי בחיפה), לאה אשת חיים לב-טוב (מושב כפר יהושע), בנימין (פקיד באפ"ב חיפה), שרה אשת אהרן וינשטיין (פקיד בחברת החשמל).
יצחק בסן
נולד ביאמבול (בולגריה), ט"ו בסלו תר"ל (10.12.1871), לאביו ר' משה שלמה בשן ולאמו מרים לבית טאני מאדרינופולי. אביו הצטיין כתלמיד מובהק וחינך את בנו ברוחו. זמן מה כהן האב בתור נשיא הקהלה בעיר מגוריו. לפי מסורת משפחתית מקור שושלתו מהעיר פאדואה ומוצאה מצאצאי הרב ישעיהבסן מורו המהולל של רמח"ל.
בילדותו נתחנך בביה"ס של חברת כי"ח בעיר מולדתו הנ"ל, ואח"כ השתלם בביהמ"ד למורים של החברה הנזכרת בפריז.
בשנת תרנ"ט נשא לאשה את רבקה בת מזל רומי, מדרדנל (אף היא, השלימה חוק לימודיה בפריז והוסמכה לעבודת ההוראה, ותהי מסייעת לבעלה בהפצת חנוך ותרבות בקרב שדרות העם הרחבות).