נהל בתי ספר שונים של חברת כי"ח, בתוניס, דרדנל, אנדרינופולי, פיליפופולי, ועוד. משנת תר"ס ואילך יסד ונהל בהצלחה את בתי הספר של כי"ח בערי פרס : המדאן, סינה, קרמנשוא בורוגרד, נהוונד, טוסורקאני, בידג'אר וכו'. כאן נאבק עם קנאי דת קיצוניים, שלכתחילה לא הבינו לטיב פעלו ומהללו, והתועלת שתצמח ממנו לפרט ולכלל. מכאן הועבר אל ערי תורכיה, ברוסה גליפולי וחלב לעבודת ארגון והדרכה. מקץ תקופה קצרה העתיק מושבו לבגדד. בעיר זו נהל חמשה, בתי ספר שהם: בי''ס תיכון ע"ש אלברט דאוד ששון, בי"ס לאורה כדורי שנוסד ע"י בעלה אליעזר, בית מלאכה לרקמה ת"ת "נועם" ע"ש טובה ואהרן צאלח, ועוד פנימיה עבור ילדים נצרכים. מוסדות אלה יחד הכילו 3500 תלמידים ותלמידות. פעולותיו המסורות בשדה החנוך בערי המזרח הנ"ל הקנו לו שם טוב, והיחס אליו היה כאל אב חונן ומרחם. שנים מספר שרת בביה"ס של חכי"ח בסמקוף, וביה"ס לבנים בירושלים.
בעלותו לישיבת קבע לירושלים בשנת תרפ"ג, יסד בי"ס מקצועי למסחר ליד מוסדות כי"ח הקיימים, ולשם התחרות בחנוך הזר של המסיונים לסוגיהם הניח יסודות לגמנסיה "בגרות" עבור תלמידים בני טובים ומחוסרי אמצעים חמריים. מוסד זה נתכלכל בכספו בראשית מצעדיו, וכיום מתקיים בתור חברה קואופרטיבית שהוא נשיא הכבוד שלה ועומד בראשה. מצטיין במזגו הטוב ובמדותיו התרומיות. מתון ומרוכז בכל אורחותיו. איש אדיב, כלפי כל עניני כלל וחברה.
פרסם מאמרים רבים בתוך הדו"חות השנתיים של חברת כי"ח ובקונטרסים מיוחדים, על מצבם החנוכי והתרבותי הירוד של יהודי פרס, חלב, בגדד ושאר הערים בהן פעל בששים שנות שרותו משתייך להסתדרות הציונים הכלליים, ושנים אחדות עמד בראש ועדת התרבות של העדה הספרדית. בתפקידו זה חקר את המצב בבתי הת"ת, השתדל להשיג עבורם הקצבות ידועות, ולשפר בהם את תכנית הלמודים במדת האפשר.
נושא תאר: קצין האקדמיה הצרפתית, קצין החנוך הכללי מטעם ממשלת צרפת.
צאצאיו: מוריס (מהנדס לחשמל ולמכונאות רב סרן) שושנה אשת יצחק יום טוב צמח, מרים אשת מוריס סיטון (סוחרים בתל-אביב).
הרב יוסף גבריאלי (גבריאלוביץ - רלב"ג)
נולד בירושלים, כ"ו טבת תרנ"ד (1894), לאביו ר' חיים רלב"ג (בנם של הרב משה אליעזר דן, שנקרא "ר' ליישקה" - ראה כרך ב', עמוד 993 --, נכד ר' גבריאל שטאקלישקאווער מראשוני עלית הפרושים, ואשתו צביה בת הרב יהוסף שווארץ בעל "תבואות הארץ" - ראה כרך ב', עמוד 675) ולאמוחינה בתם של ר' אריה ליב הרוקח ("אפטייקר") שגם הוא היה בן ר' ליישקה (ראה כרך ב', עמוד 1006) ואשתו רבקה בת הרב שמואל בנימין הכהן קרליץ (הרב מרדושקביץ, הנודע מעסקנותו בקשר למוסדות "עץ חיים").
למד בישיבת "עץ חיים" מפי הרב צבי פסח פרנק ובישיבת "אהל משה" ("ישיבת הרב מבריסק") מפי ראשה הרב יעקב אורנשטיין. נשא לאשה את בת-שבע פראם ממשפחת עולי ליטא. השתתף ביסוד אגודת "אחיטוב" של בני הישיבות למען הישוב נתמנה למורה לעברית בת"ת "עץ חיים", אח"כ היה מורה ב"חדר תורה" ובבית-המדרש "דורש ציון" לעדת הספרדים בירושלים ובביה"ס של חברת "עזרה" הברלינית ביפו.
לרגל צוק העתים בראשית מלחמת-העולם הראשונה יצא לאלכסנדריה של מצרים עם הנתינים הרוסיים המגורשים מהארץ (אף כי הוא מהדור החמישי של משפחתו בארץ), ושם השתתף בפעולות עזרה לפליטים ולמגורשים וביצירת האוירה למען ההתנדבות "לגדוד נהגי הפרדות" מיסודם של ז'בוטינסקי וטרומפלדור. במאי 1915 הגיע לארצות-הברית, אל קרובו הרב חיים הירשנזון מירושלים (שאשתו הרבנית חוה היתה אחות סבתו, - ראה על שניהם בכרך זה), שהיה אז רב בהובקן אשר במדינת ניו-ג'רזי. התחיל לעסוק בהוראה ובהשתלמות בתורה ובהשכלה כללית, ביחוד בקורסים פדגוגיים באוניברסיטה. ב-1916 נתמנה למנהל התלמוד-תורה ואח"כ למנהל "מרכז החינוך היהודי בוירגן" אשר בג'רזי סיטי (במדינת ניו-ג'רזי, מול העיר ניו-יורק). בינתים השתתף גם בפעולות צבוריות. ב-1916 עבד בארגון הסניף שבמדינת ניו- ג'רזי לקונגרס היהודי האמריקאי (שבראשו עמדו אז ד"ר סטיפן ווייז, השופט ברנדייס ולואיס מרשל ) והיה מזכיר הועד ויו"ר ההסתדרות הציונית באזור. כן עזר ביסוד ההסתדרות העברית באמריקה.
ב-1926 נתמנה למנהל קרן היסוד באזור ברוקלין ועבר לניו-יורק. אח"כ נתמנה למנהל הישיבה