הדרין. ושנים אחדות התפרנס ממתן שיעורים פרטיים בעברית.
בתרס"ב נשא לאשה, את רחל בת ליב אברהם דובינסקי (נפטרה בתרפ"ד בקישינוב: בזיווג שני נשא את שושנה בת יעקב שטיין מצ'רנוביץ).
בתרס"ו יסד ברשיון הממשלה בית-ספר עממי פרטי לילדי יהודים ברוסית, אך למעשה הורו בו בעברית, אף כל הרדיפות והחקירות מצד השלטון בעקב מלשינות של מתחרים. ביה"ס החזיק מעמד עד שנת תר"פ והעמיד מאות תלמידים בעלי הכרה ציונית, שרבים מהם השתרשו בארץ. בתרע"ד השתתף עם מרדכי שיכמן, אברהם ניסנבוים, אברהם דובובה ועוד ביסוד בית-הכנסת הציוני "יבנה" ולידו חברה לחינוך ותרבות. בתרע"ז פתח ליד בית-ספרו גן-ילדים עברי בן שלש כתות, שהיה הראשון והגדול ביותר בשעתו בבסראביה. בניהול הגן עזרו לו אשתו ובתו לאה (גננת נודעת לשבח, עלתה ארצה בתרפ"א), ומשסגר את בית ספרו בתר"פ (בגלל עברו לשטח-פעולה אחר, כדלהלן) מסר את הגן לחברת "יבנה".
אחרי כיבוש בסראביה בידי רומניה נתנה ממשלת רומניה ליהודי החבל הזה אוטונומיה תרבותית ובתי-ספר על חשבון המדינה בשתי לשונותיהם הלאומיות (לפי בחירת ההורים בעברית או באידית), מסרה להם כמה בתי-ספר עממיים ממשלתיים וגם את הגימנסיה הממשלתית הרביעית בקישינוב (כדי להפריש את היהודים מהשפה והתרבות של הרוסים), הקימה ועדה ליד מיניסטריון החינוך לצרכי פיקוח, הדרכה והכנת מורים וספרי לימוד, ושוחרי החינוך העברי יסדו את חברת "תרבות" לשתף פעולה עם הממשלה ולפעול אף בלי שיתופה. ביזמתו נוסדה חברת "תרבות" והיה חבר נשיאותה עד עלותו ארצה, וכן היה חבר הועדה הממשלתית הנ"ל ופעל רבות בהכנת ספרי הלימוד ובהוצאתם וביזמתו נוסדו בקישינוב שיעורי קיץ למורים, שנתקיימו כמה שנים.
בתר"פ נתמנה למורה להיסטוריה בגימנסיה העברית הממשלתית הנ"ל. מחוסר ספר לימוד הכין את שעוריו ברשימות, שהוציאן בתרפ"ב, בהוצאת "מוריה" בקישינוב בצורת ספר "היסטוריה עתיקה", שקיבל אישור מהממשלה ומהמרכז הארצי של "תרבות", היה הספר הראשון במקצוע זה ובמשך שנים השתמשו בו בבתה"ס התיכוניים גם בפולין ובארץ.
היה חבר הועד הפועל של ההסתדרות הציונית בבסראביה ופעיל בכל ועדותיה ובועידותיה הארציות, פעיל בהנהגת "תרבות" ובועידות המורים העברים והכלליים, חבר בועד הקהלה וראש ועדת החינוך שלו, פעיל בכל המוסדות והמפעלים הלאומיים.
חיבר והוציא בהוצאת "נעורים" בקישינוב בתרע"ז קובץ סיפורים בשם "באהלי שם" ואת הפואימות "חבלי משיח" ו"מגילת היצירה". פרסם הרבה מסיפוריו בעתון לילדים "החבר" של י. ח. טביוב , פיליטונים ומאמרים בשאלות הזמן והחינוך בעתונים "המליץ", "הצופה" (וארשה), ובעתונים המקומיים "תרבות", "הנוער", "דער מארגען", "דער איד", "דער פונק", "אונזער צייט", "בסראבסקאיה ז'יון (עתון רוסי ליברלי), בחתימת שמו ובכינויים שב"י שגוט (ברמן בא"ת-ב"ש), בן גמליאל, בן בג-בג. אחרי שכל צאצאיו עלו ארצה בא לבקרם בתרפ"ט. ובתרצ"ד עלה עם רעיתו להשתקע בארץ. משרה מתאימה לא נמצאה בשבילו, מפאת יחס ההתנכרות לציונים ותיקים באמתלא של "מפאת גילו". גם לעסקנות ציונית וצבורית לא נמצא מקום בשוק העסקנות הפרופסיונלית לעסקן ותיק בעבודה ובהתנדבות. אך מהזיקה לתרבות ולספרות לא יכול להתנזר. לכן בחר לו לפרנסתו את המסחר בספרים (בחנותו "מכלל" בתל-אביב) והוסיף לכתוב ולפרסם מזמן לזמן, במדה שעבודתו הקשה בחנותו איפשרה לו, סיפורים, פיליטונים ומאמרים בשאלות הזמן והחינוך בעתונים "הציוני הותיק", "העובד הציוני", "דבר", "הבוקר", "דבר לילדים" ועוד, ואת החוברות והספרים "מגלת הנחמה והנקמה", "יזכור" (הוצאת ראובן מס, ת"א, תש"ד), "על נהרות אוקראינה" (הוצאת נ. טברסקי, ת"א, תש"ו). הכין לדפוס מונוגרפיה על הפוגרום הקישינובי שתכנס לספר הזכרון ליהודי בסראביה שאיגוד יוצאי בסראביה מתעתד להוציאו, ועוסק בכתיבת רומן ביאוגרפי "דור ודור" שכמה מפרקיו מתפרסמים מזמן לזמן בעתונים "הבוקר" ו"דבר לילדים''.
צאצאיו: יצחק אריאל (קצין-משטרה ותיק, חבר המטה הכללי של המשטרה), לאה (ממיסדות "החלוץ" בבסראביה, מראשונות העליה השלישית, ממיסדות קבוצות-ההכשרה "השרון" ו"המשק'') אשת צבי בן-שחר (קבוצת השרון ברמת דוד), דבורה אשת ישראל דרומי (ממנהלי בית-החרושת "לודזיה"), יהודית, אשת יצחק סורינוב (מעובדי המרכז החקלאי).
ד"ר מאיר אבנר
נולד בצ'רנוביץ, בוקובינה, ט"ו אלול תרל"ב (1872), לאביו יעקב (בן-תורה, בעל תעשית נרות וסוחר, מצאצאי הרב ר' חיים צ'רנוביצר, מחבר הספר "באר מים חיים") ולאמו מחלה בת יעקב פרנקל . למד בחדר, בביה"ס העממי של הקהלה ואח''כ בגימנסיה הממשלתית הגרמנית (בוקובינה היתה אז תחת שלטון אוסטריה), הצטיין בהיסטוריה, בשפה וספרות גרמנית, בספרות הקלאסית של יון ורומי, ובאופן פרטי המשיך להשתלם בתנ"ך, בתלמוד ובחכמת ישראל והיה פעיל באגודות נוער של חובבי ציון.
ב-1891 נכנס ללמוד משפטים באוניברסיטת צ'רנוביץ. במקום לבקש שיקבלוהו כזר נסבל בקורפורציה של סטודנטים מגזע גרמני. השתתף עם חבריו