קבה ובפטרוגראד (לנינגראד) במלחמה במגפות שהשתוללו שם במוצאי מלחמת-העולם הראשונה ובתקופת המהפכות ומלחמת האזרחים ברוסיה והשתלמה בבקטריולוגיה.
ב-1920 נישאה לד"ר יהודה יוניביץ בעיר יאלטה בקרים, רוסיה.
בקיץ של אותה שנה עלתה לארץ ועבדה עד שנת 1919 במעבדה הבקטריולוגית של בית-החולים "הדסה" בירושלים, ומאז ואילך ניהלה את המעבדה של בית-החולים העירוני "הדסה" בתל-אביב.
התמסרה ביחוד לשכלול עירויי-דם, ארגנה את תורמי הדם לפי קבוצות-הדם שלהם, מחולקים בכרטיסיות לפי הקבוצות, והודות לכך נתאפשר להציל חיי אדם על-ידי עירוי-דם בלי אבדן זמן בבדיקות נוספות. הרבתה לעזור למגן-דוד אדום בפעולות הצלת חיים ובזמני מהומות היתה עובדת יומם ולילה להצלת חיי פצועים. ב-1937 השתתפה כנציגת מד"א ו"הדסה" בכינוס בינלאומי לעירוי-דם בפאריס והרצתה בו. חקרה את שאלות התנועה העונתית של מחלות מידבקות בארץ ואת מסקנותיה מסרה במאמרים ובהרצאות. חקרה את קבוצות הדם האופיניות לעמים ולגזעים שונים והגיעה למסקנה, כי ליהודים אין בדמם תכונה גזעית משותפת, אלא שייכים לקבוצות שונות לפי ארצות המוצא, ובזה סתרה מבחינה מדעית את התיאוריה הנאצית. מאידך קבעה שיהודי ארץ-ישראל הם לפי דמם יותר "אסיאטיים" מאשר ערביי הארץ. חקרה את קבוצות הדם של השומרונים וב-1932 השתתפה במשלחת מדעית מרומא בחקירת חיי השומרונים ולדו"ח המקיף של הפרופ' ג'יני, מנהל המשלחת, עיבדה את הפרק על קבוצות הדם של השומרונים. כן פרסמה בירחון צרפתי על חקירותיה בנושא זה, ובכלל עמדה בקשר מתמיד עם גדולי החוקרים בעולם, פרסמה דברים בעתונות המקצועית בצרפתית והשתתפה בכינוסים מדעיים בינלאומיים, השקיעה הרבה מרץ ועבודה במלחמה במחלות מידבקות בארץ (טיפוס, בילהארציה, וכו'), שיתפה פעולה עם העיריה, מוסדות החינוך, מחנכים ורופאי בתי-הספר וניהלה פעולת הסברה רחבה בצבור להשתמרות מהמחלות ולמלחמה בהן.
אך את עצמה לא יכלה לשמור ממגע עם חולים, כי חובתה לטפל בהם עמדה לה ממעל לכל, וכך ניגעה במחלת טיפוס ונפטרה בתל-אביב, כ' תמוז ת''ש. אחותה: מרים אשת החימאי מאיר ויניק (ראה כרך ג', עמוד 1467).
ד"ר גדליהו (גיאורג) קארסקי
נולד בפוזן, גרמניה, בשנת תרל"ח (21.10.1878), לאביו לייב ולאמו נתליה לבית רפאל .
קיבל חינוך יהודי וחינוך גרמני כללי. נשא לאשה את סלמה בת יעקב שטאהל .
עסק במסחר, בתעשיה ובנקאות בממדים גדולים ותפס מקום נכבד בחיים הכלכליים בגרמניה.
התענין גם בחיים היהודיים ועוד בגיל צעיר בא לידי הכרה, כי ההתבוללות אינה פותרת את שאלת היהודים, בו בזמן שרוב יהודי גרמניה עוד האמינו בפתרון זה ונאחזו בו בשינים ובצפרנים. מתוך כך הצטרף לתנועה הציונית, וכנואם בעל כח-שכנוע רב הרבה לנסוע לקהלות ישראל בכל רחבי גרמניה ולעשות נפשות לציונות. מתוך זיקה חיובית למסורת הצטרף תחילה ל"מזרחי" והיה מפעילי עסקניו ומנהיגיו בגרמניה. בראותו כי האנטישמיות גוברת וימי שלותם המדומה של היהודים באירופה בכלל ובגר מניה בפרט לא יאריכו הגיע לידי הכרה בנחיצות של ציונות גדולה ועלית המוני היהודים בהקדם לארץ-ישראל, ומתוך הכרה זו עבר לתנועה הרביזיוניסטית, התקרב בידידות לזאב ז'בוטינסקי והקדיש הרבה מרץ להפצת הרעיון והגשמתו למעשה, ערך את השבועון הצה"רי "דאס יודישה פולק" בברלין