פעילי "פועלי ציון", אח"כ ב"אחדות העבודה", בהס' בתרע"ד עלה ארצה, ומצא מיד את מקומו בין תדרות העובדים הכללית ובמועצת פועלי ירושלים. היה זמן-מה שומר בגליל וביהודה ואח"כ נכנס לעבודת הוראה בגימנסיה העברית בירושלים והיה זמןמה גם מזכירה ואח"כ חבר הנהלתה. היה חבר מרכז הסתדרות המורים, מזכירותו ומוסדותיו בתפקידים שונים לסירוגין משנת 1925 ואילך. השתתף בארגון הועידה העולמית של המורים העברים בימי הקונגרס הציוני בוינה.
היה ציר אספת הנבחרים א' וב', וחבר ועד קהלת ירושלים בשנות 1918/29. פרסם מאמרים ב"אחדות", עבד כמה שנים בקביעות במערכת "דואר היום", כתב ב"הארץ", "חדשות", "מאזנים", '"השלוה", בית"ר ועוד. פרסם שני קבצים של מסות ספרותיות והיסטוריות, מאמרים בעניני חינוך וביאוגרפיות של אנשי-שם: "במסילות הדור" ו"בנתיבות התקופה".
בנו: דוד .
(יצחק) מאיר כספי (זילברמן)
נולד בירושלים, ט' ניסן תרמ"ז (3.4.1887), לאביו אברהם חיים (ראה כרך ב', עמוד 714) ולאמו נחמה רבקה בת ר' משה יהושע דיסקין-יאנובר (ממשפחת בעל "משכיל לאיתן", ממיסדי מאה שערים, מלמד תורה נודע בירושלים, שהעמיד תלמידים רבים, ביניהם דוד ילין, ישעיהו פרס ועוד אנשי-שם).
למד בחדרים, וגם מפי אבי אמו, ומגיל 9 ואילך בביה"ס למל בהנהלת אפרים כהן ומפי דוד ילין, ישעיהו פרס, אלעזר רוקח והרי"מ פינס . כשגמר את ביה''ס ב-1903 הועיד אותו המנהל אפרים כהן להיות מראשוני התלמידים בבית-המדרש למורים שעמד לפתוח מטעם חברת "עזרה" הברלינית. אך בראותו שפתיחת המוסד באותה שנה מוטלת בספק, חס על זמנו ונסע ללמוד בבית-ספר למסחר בהאמבורג שבגרמניה. שם למד שנתים בשיעורי ערב, וביום היה עובד לפרנסתו בבית-מסחר למכולת, ואח"כ השתלם שנתים במדעי המסחר בברלין.
ב-1907 חזר ירושלימה, ניסה לעסוק במסחר ולא הצליח. עבד שנתים בבית-המסחר לספרים "ויזל את מאיר" -המודרני (הראשון בארץ) בירושלים, וב-1910 נשלח לנהל את הסניף שפתחה הפירמה ברחוב בוסטרוס ביפו.
ב-1911 נשא לאשה את בתיה בת מרדכי (שנקרא "מרדכי לידער") וליבה מדליה (ראה כרך א', עמודים 411, 407).
ב-1913 נכנס לעבוד כפקיד במשרדו של זאב (וילהלם) גרוס (ראה כרך א', עמוד 325), חלוץ הקומיסיונרים היהודים בארץ בעסקי יבוא ויצוא, והמשיך בעבודה אצלו עד פרוץ מלחמת-העולם הראשונה.
היה מראשוני המכבי ומפעיליו ובסוף 1911 השתתף ביצירת הסתדרות ארצית של המכבי ביחד עם צבי נשרי , ד"ר צפרוני, בן-דב מפתח-תקוה, אביעזר ילין ועוד. התמסר לא רק לעניני ארגון וספורט, אלא גם לפעולות הלאומיות והתרבותיות כגון; מלחמה במיסיון, בחינוך הזר (היה מהעומדים בראש הנלחמים בחברת "עזרה" הברלינית בעת מלחמת השפות) ובפריצות, ועמד בראש קבוצת "מסדה" שהתארגנה למטרה זו.
עם פרוץ מלחמת-העולם ב-1914 היה חשש שהמגויסים הערבים לצבא הטורקי ינסו לשפוך את זעמם ומרירות-נפשם בהתקפות על היהודים. אז הטילו עליומאיר דיזנגוף וא. ג. חנוך (היו"ר והגזבר של ועד שכונת תל-אביב) וראשי נוה צדק ונוה שלום לארגן הגנה עצמית יהודית. נתנו לו 50 נפוליונים זהב לרכישת נשק וביחד עם צבי נשרי והחברים הפעילים במכבי ארגנו את חברי המכבי ומרכז בעלי מלאכה ויסדו את ההגנה הראשונה בתל-אביב. בראשה עמדו