ד"ר בנימין אבניאל (גטשטיין)
נולד בירושלים. חשון תרס"ז (אוקטובר 1906), לאביו ר' חיים ברוך הכהן גטשטיין (תלמיד-חכם, חסיד, סוחר ועסקן, מראשי כולל וארשה בירושלים) ולאמו בלהה לבית מוסקוביץ . למד בחדרים, ובראשית מלחמתהעולם הראשונה גורש עם הוריו וכל המשפחה מצרימה בגלל נתינותם הרוסית. אביו נפטר באלכסנדריה (בשנת תש''ו הובא ארונו על-ידי בניו לקבורה בירושלים). וזמן מועט אחרי שחזרו ב-1919 ירושלימה הוכנס לבית-היתומים דיסקין. שם קיבל חינוך תורני ובסתר קרא בספרי השכלה וכתב גם שירים שחתם עליהם "אבניאל" (תרגום שם-המשפחה הלועזי "גוטשטיין" \_ אבן האל \_ ששובש בכוונה לגטשטיין כדי להמנע מהזכרת שם שמים שלא לצורך שבקדושה). עוד בהיותו בבית היתומים התכונן בלימוד עצמי לבחינות בגמנסיה לאחר שנה עבר וגמר בהצטיינות את בית-המדרש למורים העברי בירושלים.
עבד שנתים כפקיד במחלקת המסחר והתעשיה של ממשלת המנדט ונתן שיעורים פרטיים עד שעותערב מאוחרות כדי לחסוך לו כסף ללימודים בחו"ל; באביב 1929 יצא ללמוד באוניברסיטת בריסל, בבלגיה. לצרכי הקיום הוכרח לעבוד הרבה במתן שיעורים פרטיים וכמזכיר ההסתדרות הציונית בבריסל, הקדיש מזמנו גם לפעילות ציונית ותרבותית: כמזכיר הפדרציה הציונית בבריסל, כיו"ד אגודת הסטודנטים היהודים, יו"ר מרכז ברית הצה"ר בבלגיה, חבר הועד הפועל של יהודי בלגיה למלחמה בהיטלריות ומרצה לנוער ולקהל הקשישים בבריסל ובשאר ערי בלגיה על בעיות הציונות והישוב, - ותוך כך למד בשתי פקולטות ובשתי מחלקות נוספות: ומה שלא הספיק לשמוע מפי פרופסורים עצמם, מרוב עבודה פרסית וצבורית כנ"ל, השלים בשקידה בשעות לילה ברשימות ובספרים שהשיג בעזרת חבריו על ההרצאות שנשמעו בהעדרו.
ב-1934 נשא לאשה את פנינה בת הרב זאב צבי וינגרוביץ ז"ל מפתח-תקוה, שלמדה בבריסל.
ב-1935 גמר את לימודיו בהצטיינות וקיבל את התוארים דוקטור למדעי החינוך, מוסמך למדעי החברה, מיעץ לאוריינטציה מקצועית ופסיכו-טכניקן, וחזר ארצה, ניסה לעסוק בהוראה בבית-ספר פרטי, היה מזכיר בבנק זעיר, כתב מאמרים בעתונות חבר חוברות וספרים על שאלות ציוניות והרצה בצבור על הנ"ל. היה בין הראשונים שהרצה ברדיו ירושלים על בעיות חברה וציונות, יצא לזמן קצר בשליחות צבורית למצרים, עד שמצא את מקומו כמנהל מחלקת העבודה במרכז התאחדות בעלי תעשיה. נתן למחלקה את הבסיס המדעי ואת הדינמיקה המעשית והשקיע הרבה מרץ וידיעה בקביעת הדפוסים המדעיים ובחיסול סכסוכי-עבודה רבים תוך מגמה לשרת את שני הצדדים ולטובת הכלל כאחת. לפני למעלה מעשר שנים פרש מהמפלגה הרביזיוניסטית בגלל חילוקי דעות בשאלות תכסיסיות, ומאז הנו אזרח בלתי-מפלגתי של הישוב. השתתף בהרבה ועדות צבוריות וממשלתיות בענינים כלכליים חיוניים וצבוריים, כגון: הועדה למפקד התושבים, ועדה לחקר יוקר החיים, ועדה לחקר השכר, המועצה להיגיינה מקצועית, הופיע בועדות לקביעת השכר בראשותו של יו"ר ביה"ד העליון, בועדה הכלכלית הממשלתית לתעשית היהלומים, חבר המועצה והועד של אגודת שוחרי האוניברסיטה, תערוכת הספר העברי, סגן נשיא המועצה הצבורית לשרותי השידור בישראל, יו"ר הועדה להסברה מדינית וחינוך אזרחי שליד הרדיו. יו"ר הועדה לחקר משאלות הצבור ליד שרותי השדור ועוד, - ותוך העבודות המרובות נשארה לו היכולת להתיחס באדיבות לכל הבאים במגע אתו, דבר שבלעדיו לא תתואר כל הצלחה שהיא בגוב האריות של דיון משותף בין הצדדים המסתכסכים בריב מפלגות וכן בחזית יחס העבודה והשכר. בינתים המשיך גם בעבודה ספרותית ופרסם את הספרים והמחקרים דלהלן: "בעית הערבים בארץ-ישראל'' (1936), "בעית הקנטונים בעובדות, מספרים והשערות" (חדשים מספר לפני בוא ועדת פיל ב-1937), ספר סוציולוגי רב כמות "בעיות ימינו" (1939), "בעיות העבודה בארץ" (1940), "פרובלימות ביחסי עבודה בארץ" (1943), שזכו לבקורת טובה וערה מצד מסכימים ומתנגדים כאחד, וכעת מכין הוא לדפוס ספר גדול על יחסי עבודה והסכמי עבודה בעולם ובישראל, ד"ר אבניאל הנו גם חבר לאגודת הסופרים.
הגדיל לעשות בשרות ארגוני-צבאי במלחמת-העולם השנית כפעיל בועדות הגיוס לצבא הבריטי לשיתוף הישוב במלחמה באויב הנאצי בראשותם של ד"ר ברנרד ג'וסף (דב יוסף) ומשה שרתוק (שרת ) עם שוב החיילים מהשרות שימש כסגן יו"ר המועצה הישובית לקליטת החייל והיה כל הזמן מן המפעילים העיקריים להחזרת החיילים לחיים האזרחיים.
ושוב הוטל עליו לגייס לצבא - והפעם בתפקיד ההיסטורי גיוס לצבא ישראל. עוד ב-7 בנובמבר 1947 - שלשה שבועות לפני החלטת עצרת האומות על חלוקת הארץ והקמת מדינה עברית בחלקה - כאשר