שתתנהל ברוח המסורת, ובכן ארגן, בתרע"ב מאה יהודים, שהכניסו בשמונה חדשים 30 נפוליונים כל אחד ובכסף זה גאלו שטח בן מאה אלף אמה ואח"כ הוסיפו עוד קרקע שקנו מאת חברת "גאולה" ויסדו את השכונה "מאה שערים" (רחוב יונה הנביא ליד הצטלבותו ברחוב גאולה), וקראו לשכונה כך על שום מאה מיסדיה וכן רמז לפעולתו הוא, ר' יצחק , כלשון הכתוב: "ויזרע יצחק - - וימצא - - מאה שערים ", הצלחתו זו עודדתו להמשיך ובאלול תרע"ג יסד עוד חברה בת 45 חברים, שכל אחד הכניס 40 נפוליונים, קנו 62 אלף אמה, חילקו את השטח ל-40 מגרשים ובשנת תר''פ בנו שם 40 בית וקראו לשכונה "נחלת יצחק" על שמו (בקרבת הכניסה לבית העלמין הישן). אך הוא לא רדף כבוד ורווחים והמשיך לחיות בדחקות, תוך הרגשת סיפוק בחלק שיש לו בבנין העיר העברית.
נפטר בתל-אביב, כ"א אב תר"ץ (15.8.30), ולפי בקשתו בצוואתו הובא לקבורה בירושלים. ורעיתו נפטרה בירושלים, ה' שבט תש''א (2.2.41).
צאצאיו: שמחה אשת דוד ריקלין (סוחר בת"א), שכנא ז"ל (עבד ביקב ראשון לציון מגיל 18 שנה ועד לפטירתו בניסן תש"ט).
הניה הלמן
נולדה בסמורגון, רוסיה הלבנה, סיון תר"ס (1900), לאביה אברהם פרץ אברמוביץ ולאמה חסיה לבית גלוב (שני הוריה ממשפחת רבנים ובני-תורה נודעים בוילנה, ביאליסטוק ואגפיהן).
למדה בבית-הספר העברי הראשון לבנות, "יהודיה", בוילנה ובבית-ספר עממי רוסי. המשיכה ללמוד ובבחינה קיבלה תעודה מורה ברוסית ולימדה עברית.
בשנות מלחמת-העולם הראשונה עברה עם זרם הפליטים מאזורי הספר ואחר-כך לערי הוולגה ברוסיה הפנימית. לימדה עברית לילדים ולמבוגרים בבתי-ספר ובשיעורי ערב בליזובאיה, בניז'ני נובגורוד, קאזאן, וסילרארסק, איוואנובה, ווזנסנסר ואופה. ארגנה את אגודת "קדימה" ו"החבר" של תלמידי אוניברסיטת קאזאן והיתה חברה פעילה ב"מכבי" בניז'ני נובגורוד.
ב-1921 נישאה לדוד הלמן (ראה בכרך זה).
בשובם מרוסיה הפנימית הוסיפה ללמד עברית ולפעול ב"החלוץ" שבמחתרת ברוסיה הלבנה ואח"כ עברה עם בעלה לפולין, פעלה שם ב"החלוץ הצעיר".
ב-1923 עלו לארץ. עבדה זמן-מה כחלוצת הסטנוגרפיה העברית המקורית בשרות העתונות. השתתפה ביסוד הסתדרות נשים עבריות בתל-אביב והיתה מזכירתה בשנות תרפ"ד-פ"ז, וכן פעלה מטעם הסתדרות זו ביסוד מעון לתינוקות (כעת ברשות ויצ"ו ברחוב בוגרשוב), ואח"כ פעילה בויצ"ו.
פרסמה מאמרים ב"הארץ" (על תחית הלשון העברית בליטא), ב"ידיעות הדסה" (מן העבר הקרוב) ובספר "ציונות וילנא" של מ. ברוידס (על ביה"ס "יהודיה").
צאצאיה: רחל, ראובן .
נחום סדומסקי
נולד ביליסאווטגראד (רוסיה), בשנת תרנ"ג (21.1.1893), לאביו אלכסנדר, (סוחר) ולאמו שרה לבית זוניגורודסקיה. למד בבית ספר למסחר בקרמנצ'וג ובבית-הספר הגבוה לציור ואמנות באודיסה.
עלה ארצה בשנת 1913 עבד ביקב והיה לראש השומרים בראשון-לציון עד 1916. עבר לירושלים ונת מנה למנהל חברת "כרמל מזרחי" בירושלים ויחד עם זאת דבק באורח חיים מקורי. אוהב ציד ומופיע לעתים קרובות לבוש לבושים "אכזוטיים". פעם עטוף כביר עזוב, פעם מדים מקסיקניים. מכנסי-חאקי קצ