צאצאיו: הרצל (מהנדס), יהודית אשת ד"ר אברהם איזמוז'יק (רופא בירושלים).
על שמו קרא "המפדה האזרחי" את השכונה שהקים בהמשך רמת גן "נוה יהושע".
פרשת חייו ופעולותיו נכתבה בספר שחיבר מר י. פרסיץ , מנהל הארכיון בלשכה הראשית של הקה"ק,
אהרן שלמה אלברג
נולד בקוטנה, פולין ,א' אב תרמ''ב (15.8.1882), לאביו זאב צבי (ממשפחת רבנים המתיחס על זרע בית דוד, חסיד נאור, מתואר ב"העיירה של שלום אש בכינוי "ר' זאב בעל-אלגברה") ולאמו אסתר בת ר' מנחם פרינץ .
למד בחדרים ובישיבות והיה תלמידו של הגאון ר' יהושע מקוטנה (רבו של נחום סוקולוב, ממבססי ההלכה להתרת עיבוד האדמה בארץ בשביעית) והשתלם באופן פרטי בשפות ובלימודים כלליים.
בתרס"ג נשא לאשה את חנה יסכה בת ר' חיים מנחם שטרנפלד מקוטנה.
עבד בניהול עסקי אחרים ומתרס"ח ואילך עסק ביצוא תבואות וסובין מפולין לגרמניה והצליח בעסקיו. נבחר לפרנס הקהלה ולחבר מועצת העיריה והשתתף בכל המפעלים הצבוריים היהודיים והכלליים. יסד וארגן מוסדות חינוך למן תלמודי תורה ועד לבית-ספר תיכון דתי-לאומי "עם הספר" מיסודו של הד''ר ברוידא מלודו (כעת בירושלים). ביחוד פעל למען יסוד "המזרחי" בפולין, רכש לו חברים רבים מתוך הצבור החסידי וראשיו ומנהיגיו ונבחר לועד המרכזי הראשון של המזרחי כשנוסד בפולין.
בתרפ"ה עלה לארץ ונטל עליו את שליחות בני עדתו לפעול למען יסוד מושבה ליהודים מקוטנה והמחוז ,אולם נתקל בהתנגדות הצמרת של ההנהלה הציונית למעמד הבינוני והתקשר עם מיסדי בני ברק לשתף בה את שולחיו השקיע יזמה ומרץ בפיתוח המושבה והצליח בשליחות לארצות הברית להפצת מניות בנק בני-ברק ,שבתקופת המשבר הגדול בשנות תרפ"ו-פ"ז, כשהשגת מזומנים לפעולה כלכלית כל שהיא היתה קשה, היה הבנק עוגן-הצלה ממש. ונבחר לסגן יו"ר הבנק. משתתף גם כאן בפעולות הסתורות המזרחי ומוסדותיה בתעמולה ,בארגון ובעבודה יום-יומית והנו מראשי המזרחי בתל-אביב, מהפנסיונרים של בנק המזרחי, תומך ב"אחדות האומה" וחבר בועדות צבוריות שונות.
בעבודה ספרותית החל בעודו נער בחבורת סופרים צעירים בקוטנה, וביניהם יששכר-דב פרייער-דרורי ("בר דרורא" ז"ל). מאז פרסם בעתונים ובכתבי-עת הרבה מאמרים תורניים ופובליציסטיים, מדעיים וספרותיים. כתב בלי רתיעה נגד תקלות וקלקלות בחיי הצבור והצעות לתיקונים ,ובדרכו זו לא חשש להביע אף דעות מתנגדות לדעת גדולי הצבור בארץ ובתפוצות. בין השאר פרסם במכתב גלוי להרבנות הראשית הצעה, לכונן בירושלים תחנת-שידור לכל תפוצות ישראל ולשדר בה את קביעת החודש בראשית כל חודש כדי לחסל את הצורך ביום-שני של גלויות. החליף מכתבים עם אנשי-שם בישראל ובעמים בעניני היהודים והציונות, בין השאר עם הקולונל ודג'בוד בדרישה לבטל את המעמד הבלתיחוקי של העולים שהצליחו להגיע ארצה בלי סרטיפיקטים ולאפשר להם להתבסס בארץ ולהביא את משפחותיהם.
מכין לדפוס ספר מונוגרפי על הגאון רבי יהושע מקוטנה.
צאצאיו : יוטה אשת הרב יוסף פרבר (פקיד במשרד שר הבריאות), זאב צבי (חייל בצבא ישראל), חיים מנחם (מנהל "אוצר לאשראי של הפועל המזרחי"), לאה, סימה ברכה .
שמעון אבידן (קוך)
נולד בגלוגאו, ט' שבט תרע"א (7.2.1911), לאביו יוסף קוך ולאמו צילה בת ישראל דיאלוסינסקי .
קיבל חינוך יהודי וכללי ועבד כפועל בתעשיה היה פעיל בתנועה הציונית החלוצית.
ב-1933 נשא לאשה את חוה בת נתן ולדלר. בחורף 1934 עלה לארץ ונתקבל לחבר בקבוצת אילת השחר ומ-1940 ואילך היה חבר קיבוץ עין השופט.
התמסר לפעילות בהגנה ובשנות המהומות 1936/39 היה מפקד פלוגות שדה בגליל העליון והשתתף בפעולות פלוגות וינגייט נגד הפורעים הערביים.
במלחמת-העולם השנית התנדב לצבא הבריטי, הגיע לדרגת קצין ורכש לו ידיעות ונסיון בארגון צבאי ובפעולות קרביות. משחזר ארצה היה מפקד פלוגה ואח"כ מפקד גדוד בפלמ"ח.
מ-1.10.47 נתמנה למפקד חטיבת גבעתי (5) במסגרת צבא המחתרת של ההגנה, ומשהוחלט בעצרת ארגון האומות על חלוקת הארץ והקמת מדינה יהודית בחלקה (29.11.47) והחלה "המלחמה הזעירה" של כנופיות הערבים בתמיכה בריטית נגד היהודים- ניהל פעולות ההגנה על הקשר עם ירושלים ואת "מבצע נחשון" לפריצת הדרך לירושלים שחסמו הערבים (...יש