בתרס"ז נשא לאשה את חיה שרה בת ר' צבי חיים הלוי מנדיל (נכדת הרב ר' אלימלך מליזנסק , מאבות החסידות בגליציה).
הצטרף לתנועה הציונית ופעל רבות להחדרת הרעיון והמעשה הציוני לחוגי היהדות החרדית באמצעות "המזרחי".היה דרשן בלבוב ועסק שם בתעמולה ובארגון למען הקה"ק. אח"כ הרחיב את פעולתו זו בכל ערי גליציה ונאם ודרש בהצלחה בבתי-כנסיות ובאספות. נבחר לחבר הועד הפועל של המזרחי בגליציה. כתב בקביעות בשבועון הקראקובי "המצפה" (בעיקר ספורים פולקלוריים מחיי היהודים בכפרים ובעיירות) ב" דאס יודישע טאגבלאס" הלבובי וב"דער פריינד" הפשמישלי. בתקופה מאוחרת יותר היה מארגן נוסע מטעם המזרחי והקה"ק בארצות אירופה המערבית ואמריקה הצפונית, ובעשרות שנות פעולתו ביקר ביותר מאלף קהלות בתפוצות ישראל והיה ציר בכמה ועידות עולמיות של המזרחי.
בטבת תרצ''ה עלה לארץ עם משפחתו והתישב בירושלים. גם מכאן יצא כמה פעמים לחו"ל בשליחות ההנהלה הציונית והמזרחי. בפעם האחרונה יצא לאמריקה בשליחות המזרחי בתרצ"ט וחזר בטבת תש''ה. בזמן האחרון הוקצבה לו פנסיה מאת הקה"ק והמרכז העולמי של המזרחי והוא עוסק בהוצאת ספרו "פרי לבנון" (דרשות לשבתות ולמועדים) בסיוע "מוסד הרב קוק" והמרכז העולמי של המזרחי.
צאצאיו: אסתר אשת אברהם פרידלנדר (פקיד בסולל בונה בחיפה), דינה אשת צבי ציפין (פקיד בחברת החשמל בחיפה), רחל אשת יוסף דורבון (מנהל מחלקת החשבונות במשרד לנפגעי המלחמה בקריה), רבקה (פקידה בקריה), משה (מנהל בי"ס ות"ת בירושלים),
יעקב ישראל פיינשטיין
נולד בבריסק דליטא, פולין. בשנת תרכ"א (1861). לאביו יונה צבי הירש (תלמיד-חכם, סוחר, מראשוני חובבי ציון וממתישביה הראשונים של ראשון לציון, ואחרי מרד האכרים גורש מהמושבה על-ידי פקידות הבארון בנימין רוטשילד והתישב ביפו) ולאמו בלומה בת זאב (וולוויל) מילכיקר , קיבל חינוך תורני והתמחה במסחר.
ב- 1877 נשא לאשה את חינקה רייזל בת אליעזר ליפמן לדרהנדלר (נפטרה ברחובות, כ"ד אב תרצ"ח), התישב בווארשה, עסק במסחר והיה פעיל בין חובבי ציון.
השתתף ביסוד חברת "מנוחה ונחלה" בווארשה ורכש באמצעותה נחלה ברחובות בראשיתה ואת עיבודה מסר בידי האחים יעקב ועזרא בני ר' יהושע פורר , בהשגחת גיסו מיכל פוחצ'בסקי (בעל אחותו נחמה ) מראשון לציון.
ב-1898 ביקר בפעם הראשונה בארץ, הביא אתו את בנו חנניה והשאירו אצל אביו בנוה שלום שביפו.
בביקורו השני ב-1904 הביא אתו את בתו נעמי ב-1906 עלה ארצה עם משפחתו, והתישב ברחובות ונטע פרדס בין הראשונים. אופיני ליחסים ששררו אז בישוב: באחד הימים זכה ל"חלוציות" מסוג מיוחד בחלקו נפל, ששביתת-הפועלים הראשונה ברחובות תוכרז בפרושו אך דבר זה לא מנע את הפועלים מהשתתף בנשף שערכה בתו נעמי באותו ערב בביתו היה פעיל בעניני צבור, בשנים הראשונות כגבאי בית-הכנסת, במשך שנים רבות חבר בועד המושבה, חבר מועצת אגודת הכורמים של יקב- ראשון לציון וזכרון יעקב, חבר ועד החינוך המקומי.
נפטר ברחובות, כ"ט כסלו תרפ''ט (11.12.28).
צאצאיו: אליעזר ליפמן , ד"ר חנניה (רופא), נעמי אשת יצחק לדיז'נסקי (בית-הכרם-ירושלים), שלומית אשת יעקב אהרונוביץ (רחובות), עמינדב (ז"ל), רחביה, נתנאל .
דבורה שלונסקי
נולדה בעיירה צוויטנה, מחוז קיוב, אוקראינה,ג' תשרי תרל"ד (1873). לאביה מנשה זורבסקי (תלמיד חכם) ולאמה שרה בת לוי יצחק .
נישאה למרדכי ליב שלונסקי . הקדישה מזמנה למצוות ומעשים טובים בעזרה לנצרכים משלה ואספה משל אחרים. המקצוע החביב עליה היה עוד בקרמנצ'וג לאסוף צרכי אוכל ולהביאם לאסירים יהודים בבתי-הכלא של המשטר הצארי, בלי הפליה בין אסירים פליליים (שמספרם היה בדרך כלל מועט בין היהודים) ובין פוליטיים. בשנים הראשונות שלאחר המהפכה הבולשבית ברוסיה נעזרו על-ידה גם הרבה נאסרים בגלל ציונות.
אחרי שנתאלמנה מבעלה נישאה להרב בצלאל הכהן .
בשנת תרצ"ה עלתה ארצה, נתאלמנה מבעלה השני ונתקבלה במושב זקנים וזקנית שברחוב עבורה. אך היא אינה מבלה את זמנה בבית-המנוחה הנ"ל,אלא ברחובות העיר במקצוע החביב עליה עוד מרוסיה הן גם ביפו יש בית-כלא וישנן תחנות מעצר בבניני המשטרה בתל-אביב, וגם בארץ-ישראל זקוקים האסירים למזון