בשנות מלחמת-עולם א' עזב את עבודתו בבית החרושת לשמנים של פרסיץ בניז'ני נובגורוד, בו המציא את יצור המרגרינה. יצא להשתקע בציריך והתמסר ללימודי פילוסופיה. רפואה ואסטרונומיה. בתקופת לימודיו בשוייץ היה מרבה להתווכח עם לנין בשאלות פילוסופיה, חברה ומדיניות. וכשהחרים השלטון הרוסי אחרי המהפכה הפולשנית את הונו הרב שהיה מופקד בבנקים רוסיים (הכנסותיו ממכירת פטנט המרגרינה לחברות גדולות באנגליה ובאמריקה), והוא נתן קודם לכן התחייבות לתרום להחזקת קתדרה למדעי היהדות בציריך, כתב ללנין "צידוק הדין על ההחרמה, אגב תלונה אישית על חוסר יכלתו לשלם את נדרו זה, ובהשתדלות לנין ש וחרר לו הסכום הדרוש למילוי ההתחייבות.
ב-1912 ביקר בפעם הראשונה בארץ לשם חקירת האפשרויות להקמת תעשיה. ב-1919 התחיל ביסוד תעשית שמנים בקנה מדה גדול בקיסריה, אך בגלל הפרעות והבשלות מצד השלטון הבריטי לא הצליח הנסיון. לעומת זאת הוכתרו בהצלחה עבודותיו ביסוד ביתהחרושת "שמן" בחיפה ובהדרכה בהקמת הטחנות הגדולות בחיפה ובית-החרושת למלט "נשר" ביגור. הרחיב את תחומי חקירתו ופעולתו לשטחים נוספים. המציא "לחם חי" (לחם אפוי לא מקמח אלא מחטים שלמות שנביטתן מתעוררת מחדש. סידר קורסים במעבדתו בחיפה להזנה ראציונלית, כדי לתקן את שיטת ההזנה בארץ וניהול בקיבוצים (שיטתו: לא החומר הוא העיקר במזון, אלא האנרגיה הגנוזה בו). התעסק בחקירות פסיכוטכניות ובהכנסת ראציונליזציה בעבודה. הקר את השפעת היוניזציה באויר על צמחים והמרי מזון ועל ריפוי מחלות מסוימות. גם בפילוסופיה חיפש דרך להבראת רוח האנושות לפי התורה המוניסטית. ביחוד התמסר לחקירת השפעתו של האקלים על הצומח והחי בארץ. לשם כך הקים בכספו בנין קטן בן שתי קומות בשטח האוניברסיטה בהר הצופים, בו סידר את מעבדתו הביאואקלימטית ("מעבדות משה"), שתשאר קנין האוניברסיטה, והוא קבע את דירתו בבית הזה להמשיך בחקירותיו ולהעניק את תוצאותיהן, ללומדים ולחוקרים.
השתתף כמעט בכל הקונגרסים של אגודת המהנדסים הגרמנים (כל עוד היה קיים עם גרמני תרבותי), בקונגרסים בינלאומיים לפסיכוטכניקה, להזנה עממית ולמוניזם. פרסם מאמרים בכתבי-עת מדעיים באמריקה על המשקל המוליקולרי של חמרי מזון שונים.
השתתף במעט בכל הקונגרסים של אגודת
ד"ר שרגא פופליס
נולד בקראקוב, פולין (אז גליציה האוסטרית), בשנת תר"ג (1.7.1843), לאביו מנחם (חייט).
למד בישיבה, ותוך סבל ומחסור ומתן שיעורים פרטיים גמר גם את הגימנסיה, ובשנת תרכ"ו נסע, מצויד בהמלצה יפה מאת רבני קראקוב, ללמוד בביתהמדרש לרבנים בברסלאו. למד שם גם באוניברסיטה והוסמך לד"ר לפילוסופיה. אח"כ עבר לוינה, למד רפואה והוסמך בה והמשיך לעבוד שנתים בקליניקה האוניברסיטאית למחלות ילדים. נזהר במשך שנות לימודו בכל חוקי היהדות ובשמירת שבת ואפילו בבחינותיו נזהר לבל יחלל שבת וזכה על כך להוקרת הפרופסורים.
בעודו סטודנט נשא לאשה ב-1868 את רבקה לבית נוספלד.
ב-1872 עלה לארץ להזמנת חברת התמיכה של יהודי פרנקפורט ואמסטרדם לרפא את עניי היהודים בירושלים, היה מראשוני הרופאים בבית-החולים "שערי צדק" וכמה פעמים מילא את מקום הד"ר ואלאך בניהול המוסד . ריפא חולים עניים בחנם ובהרבה מקרים עזר להם ולעניים בריאים - גם בכספו, ולא פעם נשאר הוא עני אחרי חלקו את כל כספו. שמר מצוות כל ימיו. קבע עתים לתורה והוסיף ללמוד בשעות הפנאי. היה זהיר בתפילה בצבור שלש פעמים ביום. בשבתות היה הולך אל חולה עם הרוקח ואומר לו את הרצפט בעל פה לבל יצטרך לכתוב. גם שכר טרחה לא היה נוטל בשבת ואמידים היו מביאים לו משכון. כשאביו עלה אליו לעת זקנתו והיה סמוך על שלחנו, המציא תחבולה שאביו לא ירגיש את עצמו כאוכל לחם חסד, ולשם כך היה מעסיק אותו בעבודה: שישא לפניו פנס בלכתו בלילות האפלים לבקר את החולים.
פרסם מאמרים בעתונות הרפואית-שבאוסטריה על מחלות ילדים.
נפטר בירושלים, ה' ניסן תרע"ב (23.3.12).
צאצאיו: אליעזר ז"ל (היה רוקח ובנו משה פופליס, הוא המהנדס פופליס, מנהל המעבדה לחימיה אנליטית במחלקת החקלאות של מדינת ישראל) ביילה אשת אריה נטקין.
הרב חיים הירשנזון
נולד בצפת, י"א אלול תרי"ט (1859) (לפי גירסא אחרת: י"ח סיון תרי"ח), לאביו הרב יעקב מרדכי , מפינסק ולאמו שרה ביילה בת ר' יהודה ליב. בן שנה עבר עם הוריו לירושלים, שם יסד אביו וניהל את ישיבת "סוכת שלום" (ראה עליו בכרך זה). למד בישיבת אביו והוסמך לרבנות והשתלם גם במדעים כלליים.
בתרל"ג נשא לאשה את חוה בת הרב שמואל בנימין כהן מרדושקביץ, שהיה עסקן ושד"ר מטעם מוסדות "עץ חיים" אחרי עליתו ירושלימה. בניגוד לשמרנות נלחמת בקנאות בכל חידוש, ששררה בקרב עדת אנשי התורה האשכנזים היה הוא ובית אביו מהמעטים המבינים לרוח הזמן ואינם נרתעים מפני רדיפות. נתן יד לאליעזר בן-יהודה בהפצת הדיבור העברי החי: השתתף עם דוד ילין, א. מ. לונץ ואחרים