למדריכים. הוא משתתף בקורס ואחר סיומו הוא נעשה למורה-דרך מקצועי-פרטי לתיירים.
בשנת תרפ"ד נשא לאשה את מרים בת דוד בער שוארץ. משנת תרצ"ח הוא מורה דרך רשמי של לשכת התיירות הציונית. בימי מלחמת העולם השניה - אלפי חיילים של צבאות בנות הברית מכירים את דרכי הארץ, עתיקותיה וחידושיה מפיו. והוא עושה את עבודתו באהבה רבה ובידיעה רבה מבלי להזדקק לסממנים זולים של הגזמות ובדיות אשר תיירים רגילים לשמוע אותם מפי מורי דרך מקצועיים.
נפטר בירושלים, ה' חשון תש"ח (19.10.47).
בנו: חגי (קריין ב"קול ירושלים").
חיים אריה (ליב) כצנלסון
נולד במיר (פלך מינסק) ז' ניסן תרס"א (1901) לאביו יצחק (בר-אוריין, מנהל ביח"ר, קרוב קרבת משפחה לבית הרב מאיר בר-אילן, בית שזר, בית שרוור ובית מייזל) ולאמו שיינדיל בת צבי בננסון. את חינוכו עד גיל בר-מצוה קבל בחדר. עבר ללמוד בגימנסיה חייקין ולאחר שגמרה למד שנה במוסקבה תורת המשפטים.
מנעוריו פעיל בעבודה ציונית, שימש מזכיר "החלוץ" במינסק בהנהלתו של יעקב רושצ'וק (מסופרי "הארץ", ראה בכרך זה). ניהל את ועדת התרבות של קהלת מינסק.
עלה ארצה בשנת 1919. כשנה עבד כפועל בפרדסים. ניעורה בו תשוקתו הלימודית ונכנס לבית המדרש למורים של מזרחי בירושלים. הוסמך כמורה ועשה כמורה ומחנך במוסדות רבים (מחנך בבית היתומים של בלקינד בחדרה, מחנך בכפר ילדים, מורה בבי"ס תחכמוני בתל-אביב, מנהל בי"ס בראש פנה, מנהל בי''ס רוחמה בירושלים, מורה בבית מדרש למורות "מזרחי" בירושלים).
אך צמאון התורה לא אמר די. הוא ממשיך ללמוד מדעי היהדות באוניברסיטה ובבית-הספר למשפטים בירושלים. מקבל את התואר עורך-דין. עובד זמן מה בממשלת המנדט במחלקת התרגומים ומתרגם את חוקי דרייטון ומשתתף בעבודת-השופט גד פרומקין בתרגום ספר החוקים התורכי "המג'לה" לאנגלית). זמן מה עוד עוסק במקצועו כעורך דין פרטי עד שנכנס לעבודה כיועץ משפטי של עירית תל-אביב ב-1934. במשך שנה הוא מנהל המחלקה לעזרה סוציאלית ואחר כך היועץ המשפטי של המחלקה הטכנית.
אדם דתי ברגישות מיוחדת לצד המוסר. מכאן הערצתו את רמח"ל. בימי חגיגות רמח"ל בארץ (ע"י הועד הלאומי, במלאות 200 שנה למותו) התכונן לכתוב על "מסילת ישרים" אלא שלא הספיק. בכתב היד שהשאיר, "השוליא בתקופת התלמוד" משתקף עניינו המשולש במדע היהדות, במדע המשפט ובבעיה הסוציאלית. נטיתו הסוציאלית היא אישית רגשית מאוד. כמורה ומחנך היה מסור מאוד לכל אחד ואחד מתלמידיו. אבל גם בשמשו כמנהל המחלקה לעזרה סוציאלית לא הסתפק בהנהלה אדמיניסטרטיבית ממרומי משרדו, כי אם היה נכנס למקרים הסוציאליים ממש ודואג במיוחד לילדים מוזנחים. מקפיד היה מאוד שלא לבזבז כספי המחלקה לצרכי נוחיות (כנסיעה במונית).
התפתחותה של עירית תל-אביב והתרחבות סמכויותיה סיפקה אפשרויות לעבודה חלוצית בשטח הניסוח וההסברה המשפטיים. במשך שנים רבות היה הוא מנסח את חוקי-העזר ומסבירם ברשימותיו ב"ידיעות עירית תל-אביב". בסגנונו הנאה ניכרת השפעת מורו הירושלמי הרא"מ ליפשיץ. מספר רשימות כתב גם ב"הפועל הצעיר".
נפטר בתל-אביב, ו' אב תש"ז (23.7.47).
אשתו : עדה בת יוסף יצחק זינגר. בנותיו : חוה (גננת), מינה . קיומן עד היום הצטברה מרירות רבה בלב החיל".
ישראל גוט
נולד בלבוב (גליציה), בשנת תרנ''ב (1.11.1891) לאביו יואל ולאמו בריינדיל .
למד בית ספר תיכוני בלבוב ואחר נסע לברלין ולמד בבית הספר לאמנות של ריימן. השתתף באגודות הסטודנטים הציוניות.
עלה ארצה בשנת 1911. לפי בקשת פרופ' שץ (שחיפש כוחות חדשים לפיתוח מחלקות שונות) פתח בביה"ס "בצלאל" בירושלים את המחלקה לעבודות מתכת.
ב-1913 נשא לאשה את לאה בת מרדכי ניגר .
בשנת 1916 הצליח להשיג חוזה שכירות על אדמת המנזר היווני-אורטודוקסי והקים את הראינוע הראשון בירושלים. חוזה זה שימש גרעין לרכישות הבאות מידי המנזר היווני, שנעשו על ידי "חברת הכשרת הישוב". על אדמות אלה עומד היום רחוב בן-יהודה. קולנוע "ציון" הוא היום מרכז חשוב לחיים הצבוריים בירושלים. אספות הנבחרים הראשונה והשניה, הצגות האופירה הא"י התקיימו באולם זה וכן הופיעו בהרצאות ובנאומים גדולי העם.