בבית-ספר תיכוני ובישיבת הרב יצחק יעקב ריינס בלידא. בבחרותו חזר ארצה, גמר ב-1911 את בית-המדרש למורים של חברת "עזרה" הברלינית בירושלים (בכתה אחת עם האגרונום ד"ר י. רייכרט , עוה"ד יעקב לוי, המורה בן יוסף ועוד), התמחה במחלקה למסחר ואח"כ יצא לעבוד כפקיד ב"אגודת נטעים" ברחובות. השתתף עם צבי נשרי, משה דנין ואחרים ביסוד הסתדרות המכבי בארץ, היה מזכיר הועד הראשון של מכבי בתל-אביב ויפו וממארגני הכינוס הראשון של המכבים ברחובות.
נשא לאשה את צילה בת צבי פלדמן. ב-1913 נסע לבקר את משפחתו ברוסיה וחזר ב-1914. בראשית מלחמת-העולם הראשונה הוגלה מצרימה בשל נתינותו הרוסית, עשה את שנות המלחמה בקאהיר ובאלכסנדריה. ב-1922 חזר לארץ ונכנס לעבוד כפקיד בבית-החרושת לנרות בנוה שלום שביפו מיסודה של חברת יק"א(פיק"א). בשנות 1924/1926 עבד כפקיד ראשי בחברת "ארקוס" (החברה המסחרית ליצוא ויבוא של ממשלת ססס"ר למזרח הקרוב). מ-1928 ועד 1945 עבד בקביעות במשרד התל-אביבי של חברת פיק"א לאזור יהודה בהנהלתם של אברהם בריל ויהושע אברביה ובשנים האחרונות כמנהל הסניף בפועל, וטיפל בסידור עניני הקרקעות של החברה וסידור עניני החובות של האכרים במושבות הדרום, כדי לשחררם מהתלות בפקידות ולהביאם לידי בעלות עצמאית על רכושם.
צאצאיו: יעקב (פקיד בחברת "פלטורס", סגן ראשון בצבא ההגנה לישראל), חיים (פקיד בחברת טומסון-הוסטון הבריטית, חייל בצבא ישראל), אורה אשת אדגאר אברהם סקאטר (באדלאיד, אוסטרליה).
שרגא גורן (גורוחובסקי)
נולד במקרוב (פלך קיוב, רוסיה) כ"ה בתמוז תרנ"ז (1897) לאביו אהרן (גבאי ראשי בחצר הרבי מקרוב) ולאמו חיה שרה בת שמואל בורמן. קיבל חינוך מסורתי בחדר. חינוך כללי בבית ספר תיכוני בקיוב. התחיל גם ללמוד בבית ספר גבוה שם ולא סיים.
עבודתו הציונית מתחילה בגיל צעיר. בן שש עשרה נכנס לאחת הקבוצות של "צעירי ציון" ופעיל מאוד לקראת הבחירות לקונגרס הציוני ה-11 בוינה. בשנת 1914 הוא חבר קבוצת "עת לבנות" שבתוך צעירי-ציון. בשנת 1917 הוא אחד ממייסדי "דרור" ומעסקניה הראשיים. ב-1920 החליט לעזוב את רוסיה כאשר המהפכה החלה לתת בה את אותותיה הראשונים ביחס לציונות .עבר את הגבול לבסרביה בדרך בלתי-חוקית ומשם במשך חדשים רבים דרך גלץ וקושטא מתקרב ארצה.
ב-1920 נשא לאשה את אסתר בת בן-ציון קליונר. עלה בראשית 1921 עם הקבוצה הרביעית. נכנס לגדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור ועובד בפלוגת ראש העין. עזב את הגדוד ואירגן את "חבורת הבנין" הראשונה בתל-אביב.
בועידה השניה של פועלי עבודות צבוריות ובנין נבחר למשרד לעבודות צבוריות ובנין ודרכו הגיע להנהלת "סולל בונה" בשלבו הראשון.
בשנת 1929 נוסד המרכז לקואופרציה והוא נבחר כמזכירו ומנהלו. ומאז ראשית הצעדים של ארגוני הקואופרציה בארץ ועד לממדים אשר אליו הגיע היום, הוא מזכירה הראשי.
בתקופת "מנהלת העם" לפני הקמת המדינה הוטל עליו התפקיד האחראי לאספקת הדלק וחלוקתו.
חבר מועצת ההסתדרות ומוסדותיה הכספיים. היה ציר בקונגרס הציוני ה-20. נבחר מטעם מפא"י לכנסת הראשונה וחבר הועדה הכלכלית בה.
פרסם מאמרים ב"דבר", "הפועל הצעיר", "שיתוף".
בנותיו: מיכל (מורה), אביגיל (מורה).
יהודה אריה קלוזנר
נולד באודיסה (רוסיה) ה' סיון תר"ע (12 ביוני 1910) לאביו אלכסנדר זיסקינד (אחיו של פרופ' יוסף קלוזנר) ולאמו שלומית בת דוד זלמן לוי מוצא משפחתו מר' אברהם קלוזנר בעל "ס' המינהגים" (מת בשנת 1407) ומר' אלכסנדר זיסקינד מהורודנה בעל ."יסוד ושורש העבודה".
ראשית למודיו בגן-ילדים עברי ואחר-כך בבית-ספר עברי בעיר מולדתו. הודות לכך הלשון העברית שגורה היתה על פיו משחר-ילדותו. בהתחלת 1921 עזבה כל