לטובת התרבות העברית מטעם ההסתדרות העברית באמריקה ובקנדה, - ואחרי התבססות מדינת ישראל חזרו ארצה.
צאצאיו: מרים (עתונאית) אשת דוד שירטשאק (שיר) בת"א, אסתר אשת מרדכי השרוני בהדר-רמתים, חנה (מורה בביה"ס למסחר) אשת יוסף יזרסקי, פנינה אשת הצייר יוסף צוקר בניו-יורק, ד"ר בנימין (היה פרופסוראורח באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק), אליהו (מהנדס בת"א), יואל (חניך אוניברסיטת נאנסי), ד"ר משה (עובד מדעי באוניברסיטה ירושלים).
שלמה זלמן ריבלין
נולד בירושלים, ט"ו אב תרמ"ד (1884), לאביו יוסף (ר' יושעה ריבלין הנודע; ראה כרך א', עמוד 492) ולאמו מרים בת הגאון והצדיק ר' משה פיזיצר (ראה כרך א', עמוד 113).
למד בת"ת ובישיבת "עץ חיים", במכון לחזנות של הפרופ' אידלסון, אצל החזן אייזנר , ועוד. בתרס"א נשא לאשה, את "הדסה" בת ר' שניאורזלמן ריבלין (מהענף החב"די שהסתעף ממשפחת ריבלין הפרושית לפני ששה דורות במדינת רייסין - רוסיה הלבנה).
עסק כל שנותיו בעניני הצבור של הישוב הישן כמנהל בועד הכללי "כנסת ישראל", יו"ר ועד כולל רייסין, מיסד ומנהל בית היתומות הכללי (הנקרא כיום על שם ויינגארטן), חבר ועד העיר ליהודי ירושלים, מזכיר ומנהל בפועל בחברת "בנין הישוב", יסד חברת "עלית שבטים" לבנין בית כנסת מרכזי גדול לכל עדות ישראל בירושלים. בביקוריו באנגליה פעל למען יסוד לשכת "משה מונטיפיורי" בלונדון ולשכה במנצ'סטר לאגודת "אחוה" העולמית, השפיע על יהודים רבים באנגליה בשיחות ובנאומים למען התורה והדת ולהתארגן בחברה לרכישת קרקעות בארץ ולהשתתף בבנינה. כחזן ראשי בירושלים זה למעלה מחמישים שנה יסד בתרס"ב ביחד עם הפרופ', אידלסון את המכון והמקהלה "שירת ישראל" ומנהלם מאז, חינך דורות של יודעי חזנות למאות ולאלפים, שרבים מהם תופסים משרות נכבדות בארץ ובתפוצות. חיבר ספר-תוים "שירי שלמה'' לחזן, רציטטיבים לתפלות כל השנה (ירושלים, תרצ"א), ואוסף נעימות עממיות לזמירות ולתפלות כל השנה במיזוג הזמרה של יהודי אירופה ועדות המזרח. גם בעתונות עשה תעמולה לקביעת זמרת-קודש בין-עדתית אחידה. כתב בעתונות גם בעניני צבור שונים.
בתרפ"ה חיבר מלון עברי - אנגלי - אידי גדול. כותב בשנים האחרונות ספר תולדות הישוב האשכנזי בירושלים מעת עלית תלמידי הגר"א בשנת תקס"ט בהנהגת סב-סבו הגאון ר' הלל משקלוב ועד היום.
צאצאיו : יוסף יצחק (מנהל החברה הא"י לנאמנות ופיננסים בת"א, מפעילי הנהלת-הסתדרות הציונים הכלליים), משה (עו"ד בת"א), אברהם (פקיד), שמואל (פקיד, היה רב צבא במלחמת-העולם), חיים (סוחר), אשר (מורה, היה מפקד בהגנה), דוד (עתונאי), יוכבד אשת ישראל הוכשטיין (מנהל מחלקת תיירות), חיה אשת העו"ד ישראל פלדמן.
ישראל מאיר כהן - לסק
נולד בלונדון, כ''ד בכסלו תרס"ה (2.12.1904) לאביו יוסף חיים כהן ולאמו חוה (אוה) בת ישראל מאיר טאוב .
ההורים גם שניהם ממשפחת ר' יחזקאל טאוב הרבי מקוזמוב וצאצאיו רביי מודזיץ ויבלונה. באו ללונדון מרציונז, פלך פלוצק במערב פולין. האב בן למשפחה חסידים, גרם אכזבה רבה להוריו בהסחבו בזרם ההשכלה וחבת ציון. הכאב על לכתו אחר ההשכלה עלה על הכאב שבגלל חיבת ציון.
בשנת 1891 הגיע ללונדון ועבר את כור הסבל כפועל בעבודת-הזיעה קשה. כאן כמו באמריקה שמשו המהגרים ההמוניים הראשונים כחלוץ-שבע-סבל להתבססות הכלכלית של הדור הבא בתעשיה ומסחר.
לאחר שעזב האב את העבודה הגופנית המפרכת בבתי החרושת עבר למקצוע הלמדנות. בעיקר כדי לסייע במלחמה נגד פעולות המיסיונרים ששלחו את מכמרותיהם על מי העוני היהודי. החל גם לעשות בעתונות בהשתתפותו בעתוני יידיש בלונדון ובכתבות לעתונים ביידיש ובעברית בתפוצות. בין היתר פרסם שורת "מכתבי ארץ-ישראל" על המצב בארץ כמכת-נגד ל"אמת מארץ ישראל" שפורסמה אז מעטו של גרובסקו ושהיתה מופנית נגד "חבת ציון". על מאמרים אלה הוא חתם בשם "ישראל גרייבר ". הם הועתקו בכתבי עת רבים בעולם. כאשר אליעזר בן יהודה בא ללונדון החל להתחקות אחר זהותו של "ישראל גרייבר " זה. בן יהודה העיד שזמן רב חפש אותו בישוב עצמו כי מצא ב"מכתבים" ידיעה מקיפה ועמוקה של כל ענייני הישוב. ומה מאוד השתומם במצאו אותו בלונדון. בשנת 1904 הוציא לאור שבועון ביידיש "דער לאנדאנער ייד" ("היהודי הלונדוני"), השתתף עם סובלסקי בהוצאת השבועון העברי "היהודי". לאחר הולדת בנו ישראל מאיר,