נטש את המלמדות ועבר לעסוק במסחר מבלי לקפח את העסקנות הצבורית והציונית. בשנת 1910 (או 1911) ארגן ועד נגד הצעת החוק שהוגשה לחייב את סגירת-החנויות ביום א' בשבוע, והצליח להוציא מחובת השמירה על חוק זה את אלה היהודים השומרים את השבת. בימי מלחמת העולם הראשונה ארגן ושמש כיו"ר ראשון לקרן העזרה וקרבנות המלחמה במזרח אירופה. פעל הרבה למען החינוך ברוח המסורת (לאו דוקא באדיקות הקיצונית). בשנת 1927 היה ממקימי המפלגה הריביזיוניסטית באנגליה. בשנת 1934 בקר בארץ ועבר לארכה ולרוחבה .רצה לבא על מנת להשתקע בה, אך בא עליו המות באוקטובר 1937. הספריה שלו, אחת העשירות ביותר בקרב יהודי אנגליה הועברה לרשות עירית תל אביב אלא שטרם הועמדה לשרות הצבור.
הבן ישראל מאיר הוא הצעיר בצאצאיו. קבל חינוך כללי בבית ספר אנגלי ושנים מספר למד באוניברסיטת לונדון מדעי הרוח. מאביו ינק את רוח ישראל, לשונה וספרותה.
מנעוריו הראה נטיות לעבודה ספרותית ובגיל י"ח החל לתרגם שירה עברית, אמנם לא על מנת לפרסם, כי אם לשם הבנתם העמוקה יותר. באותו זמן החל לכתוב לכתבי עת יהודיים ולא היהודיים באנגליה.
בשנת 1930 עלה ארצה.
בשנת 1931 הצטרף אל משה שרתוק בהוצאת התוספת האנגלית של "דבר".
בשנת 1932 נשא לאשה את ליובה בת נחום ובלה פבזנר. עיקר עבודתו בארץ היה לשמש גשר בין ישראל לבין דוברי אנגלית. בשנות 6- 1945 ערך את השבועון "פלשטין טריביון" שהתרכז בעיקר בבעיות שוטפות ובנושאים כלכליים. פרי עבודותיו הספרותיות פורסמו בתוספות הספרותיות של "פלשטיין פוסט", "פלשטיין רביו" ו"מנורה" המופיע בניו-יורק. אף על פי ש"פלשטיין טריביון" בעריכתו ייצג את הימין שבישוב, נתקבל בהערכה רבה הודות לרמתו הגבוהה בכל החוגים, ואף בחוגי ממשלת המנדט.
פרסם תרגומים מהשירה העברית החדשה, משל ביאליק, טשרניחובסקי, אורי צבי גרינברג, ש. שלום ואף מהצעירים. מהפרווה העברית תרגם את "הכנסת כלה", "בלבב ימים" וספורים קצרים לעגנון, מספורי ביאליק, סמילנסקי, הזז, שנברג ועוד.
בימי מלחמת העולם השניה פרסם אנטולוגיה "פלשטיין סטוריס" עם הקדמה. כמו כן תרגם את ספרו של פרופ' מרטין בובר "משה". גם מהיצירה העברית העתיקה, מהמקורות תרגם דברים. לפני מותו של טשרניחובסקי תרגם משלו ובסיועו של המשורר עצמו מבחר שירים להוצאה אנגלית מיוחדת.
נוסף לעבודתו הספרותית משמש כמקשר מוסדות רבים: קק"ל, קרן-היסוד, ועד הפועל של ההסתדרות, הסוכנות היהודית עם הארצות הדוברות אנגלית על ידי עבודת התרגומים שהיא עיקר התעסקותו.
צאצאיו: רות, אמיתי, בלה.
מיכאל פיקובסקי
נולד באליזבטגרד (רוסיה) בשנת תרכ"ו (7.6.1866) לאביו משה, ולאמו פייגא לבית אוסבצקי. קבל חנוך מסורתי בחדר. כללי בגימנסיה הרוסית בעיר מולדתו. נסע לוינה ולמד ב"מכון המלכותי לתהליכי הריפרודוקציה".
בשנת 1893 נשא לאשה את בלומה בת אריה אוסטרי (נפטרה בירושלים, ב' בתשרי תרצ"ד).
היה בעל צינקוגרפיה ובית דפוס באודיסה. מו"ל ועורך של העתון המקצועי "דפים פוליגרפיים".
עלה ארצה בשנת 1924.
הקים צינקוגרפיה בירושלים. ייסד את העתון הדו-שבועי הראשון בארץ "המזרח".
נפטר בירושלים, כ"ב בתשרי תרצ"ד (21.10.1943).
צאצאיו ; אמיל, זניידה פיקובסקי - ולצי.
יוסף הכט
נולד בביכוב, פלך מוהילב (רוסיה הלבנה, בחורף תרנ"ה (25.12.1894), לאביו דוד (סוחר) ולאמו מאשה בת חיים מרגולין (ממשפחת הקולונל אליעזר מרגולין). למד בחדרים, בבי"ס עירוני רוסי ובתור אכסטרן באודיסה ועבד כפקיד בבית-חרושת לקופסאות פח. היה פעיל בציונות בין הנוער והשתייך לקבוצת "אם אין אני לי - מי לי ?" באודיסה.
עלה לארץ בתרע"ד, עבד כפועל חקלאי בראשוןלציון. זמן מה שמר עם חברי "השומר". עבד בכרמים בכפר סבא, שמר בכרמי רחובות ועבד ושמר בחולדה. במלחמת העולם א' - בעזרת החברים חריט ומתתיהו שטיין העביר פרדות וסוסים לגליל העליון לשם עזרה בהובלה בין הגליל ויהודה, וכן השתתף ברכישת נשק ותחמושת ובהעברתם לתל-אביב ולמושבות לצרכי הגנה ובטחון ביחד עם אליהו ודב.
ב-1918 התנדב לגדוד העברי ואחרי שתי שנות