יחד הצליחו לרכז בסך הכל 30.000 לירות. על כל פנים גאלה החברה 46 אלף דונם וקיבלה מאת הממשלה המנדטורית זכיון על 16 אלף דונם מחולות שפת הים.
אילו התקדמו אז "העליה הרביעית" ופיתוח הארץ בקצב הרצוי היו החברות הללו יכולות למכור את קרקעותיהן במהרה וברווחים הגונים ולהרחיב את פעולותיהן. אך המשבר הכלכלי שבא על הארץ ב-1926 הקפיא את הביקוש הפרסי לקרקעות ורוב הקרקעות הנ"ל בעמק יזרעאל ובעמק זבולון עברו לרשות הקה"ק, שהודות ליכלתה הכספית נשתמרו ברשות ישראל עד לתקופת הגאות שבאה אחרי השפל הגדול, ואז נוסדו עליהן ישובים חקלאיים, ערי גנים ומרכזי תעשיה - שהוקמו בידי חברות אחרות ואנשים אחרים.
בעקב המשבר ותוצאותיו הנ"ל יצא אפרים קוצנוק לוארשה וקיבל שם משרת מנהל מחלקה בהנהלת הפולנית של חברת הביטוח האיטלקית "ג'נרלי''. שם המשיך את פעילותו הציונית בברית הצה''ר ונבחר ליושב-ראשה ולצירה לקונגרס הציוני ה-17 (באזל 1931).
כ-1932 חזר ארצה ומצא את מקומו בענף הביטוח. באותה שנה יסד את החברה הארצישראלית לביטוח כללי וניהל אותה מ-1937 מנהל כללי של החברה לביטוח "ציון" וב-1944 מנהל כללי גם של החברה לביטוח "יהודה". היה בשעתו חבר מועצת בנק "אשראי" ובזמן האחרון יו"ר הנהלת "אוצר המעמד הבינוני" בת"א וחבר נשיאות הועד הארצי של אגודת שוחרי האוניברסיטה.
בעת הפילוג בתנועת הצה"ר הצטרף למפלגת המדינה העברית בראשותו של מאיר גרוסמן ונבחר לחבר מרכזה.
צאצאיו : אלכסנדר (ד''ר לבקטריאולוגיה, סרן בצבא ישראל), רות (מורה) אשת עוזר רבין, דוד (חקלאי בהרצליה, היה רס"ג בצבא ישראל).
מרק (מונדק) פצנובסקי
נולד בלודז בשנת תרס"א (28.4.1901) לאביו יעקב (סוחר) ולאמו אודליה בת יעקב חוזט. חונך באוירה מתקדמת. למד בגימנסיה הפולנית. אח"כ בפוליטכניון בורשה כמחלקה הכימית.
עוד בהיותו בגימנסיה הצטיין ככדורגלן. שחק ב"בר כוכבא" בלודז והיה לראש הקבוצה. בימי היותו בורשה שחק ב"מכבי" וגם שם היה ראש הקבוצה. היה חבר בקורפורציה אקדמית "חשמוניה-זלוציה" בורשה.
בשנים 1918 ו-1920 שרת בצבא הפולני בדרגת סרג'נט ביחידת קרב.
עלה ארצה בשנת 1924. עבד זמן מה בפרדסי נס-ציונה. היה מדריך לכדורגל ב"מכבי" ראשון לציון ונס ציונה. אך שחק גם בעצמו ועורר תשומת לב ביכולתו הרבה. "מכבי" תל-אביב הזמינה אותו לשורותיה. כמה פעמים השתתף בנבחרת ארץ ישראל במשחקים באירופה, אמריקה והמזרח התיכון.
ב-1925 בימי הקונגרס הציוני בוינה נסע עם קבוצה נבחרת של כדור רגל לוינה והשתתפו במשחקים האולימפיים הראשונים "ארשטע יודישע טורינפסט''. נבחר ל"חבר כבוד" במכבי תל-אביב. שיחק עד שנת 1936. לרגל תפקידים ב"הגנה" הפסיק.
לעתים קרובות אח"כ הופיע כשופט במשחקים בין אנגלים ויהודים.
בשנת 1942 התגייס לצבא הבריטי בתור R. T. O. שרת באפריקה הצפונית ואיטליה עד 1946.
בסוף 1948 התנדב עם חברי "הגנה" לשרות בגליל והשתתף בהגנת צפת.
ב-1949 סיים באנגליה קורס מיוחד למסג' רפואי.
ידוע על חופה של תל-אביב כמתרחץ בים גם בחורף.
בימי השואה הטיף ב"דבר" לנוער לעזוב את מגרשי הספורט, כי "הספורט" כיום הוא בשדה הקרב.
כיום פקיד בחברת החשמל.
פרסם מאמרים על נושאים ספורטיביים בעתונות הכללית והספורטיבית בארץ.
אשתו הראשונה אדוארדה לבית קנפרבוים. אשתו השניה תיאה לבית הירש. בנו מאשתו השניה: דן (חבר בקבוץ "חצרים" בנגב).
פסח בן-עמרם (ליפובצקי)
נולד במריופול (דרום רוסיה, על חוף הים האזובי). כ' באייר תרס"ב (27.5.1902), לאביו אברהם צבי ליפובצקי נולד בטגנרוג 1873. בנעוריו הוסמך לרבנות. היה שוחט ובודק. אח"כ "הציץ ונפגע" ואף כי נשאר תמיד בעל רגש דתי עמוק ומכבד מסורת, נעשה חפשי בדעות. עסק בהוראת הלשון הרוסית ובהנהלת פנקסים. אח"כ היה לסוחר, בעל חנות לרהיטים. נפטר בקובנה, י"ז בכסלו תרפ"ד). ולאמו חנה שפרה למשפחת פוטרמן. את החינוך המסורתי קבל ב"חדר מתוקן". מפי מורים פרטיים למד רוסית ולימודים כלליים .בשנת 1913 והוא רק בן 11 - תבע מהוריו בתוקף שישלחוהו ללמוד לארץ ישראל. הוריו נאותו לו ובאותו שנה עלה ונכנס לגימנסיה "הרצליה". (על פרשה זו ספר ברשימתו "עליית נוער" שנתפרסמה ב"ספר העליה השניה", עמ' 316 -310).