הוצאה קטנה, (כגון שיחה טלפונית, נסיעה באוטובוס וכו') היה נוהג להגיש חשבונות וקבלות. כשנצטוה להפסיק את עבודתו ב"נמליט" ולעבוד בשרות ההגנה בשכר התהלך מלא בושה על שהוא "חי על חשבון הצבור..." אהב לעבוד בלי "מזכיר" או "שליש" ואת כל העבודות, כקטנות כגדולות, היה עושה בעצמו, ולמשקים בעניני השרות היה נוסע במכוניות ה"סליק" המובילות נשק, לבל יבזבז כספים להוצאות נסיעה ולבל ימסור לאחרים את ההשגחה בדרך על המטען היקר.
בתרפ"ד נסע בלוית רעיתו לרוסיה בשליחות ההסתדרות החקלאית.
לפני כמה שנים, נפגע בחוט שדרתו ובראשו על ידי מכונית-משא ומאז ניטל ממנו כושר העבודה והוא נושא את מכאוביו בדומיה.
המשורר דוד שמעוני הקדיש לו (ב"דבר" מיום י"א תמוז תש''ט) את השיר "ברן צפרים".
בהרצאותיו של ברל כצנלסון על תנועת הפועלים בא"י, בפרק על המלחמה העולמית הראשונה, בדברו על "המשביר", נזכר מאיר רוטנברג באופן חם.
פרופ' אריה דוסטרובסקי
נולד בכפר צאירו (קרים, רוסיה), בשנת תרמ"ז (25.2.1887), לאביו משה ולאמו יוכבד בת שלמה שרייבר. למד בגימנסיה רוסית באודיסה. רפואה למד באוניברסיטאות וינה ובזל, התמחה במחלות עור ומין קבל תואר דוקטור לרפואה.
עבד במקצועו בבתי חולים בשווייץ וברוסיה.
חבר פעיל בפועלי ציון באודיסה, חבר הועד של המפלגה ומטעמה חבר בועד הקהלה היהודית באודיסה.
בשנת 1908 נשא לאשה את סוניה בת זאב פוליאקין. בקר בארץ בשנת 1912 ועלה אליה באניה "רוסלן" בחנוכה 1919.
הראשון שהתיישב בשכונת "רחביה" בירושלים. נכנס לעבוד כראש המחלקה למחלות עור ומין בבית החולים "הדסה", ועבד שם עד הפתח בית החולים האיניברסיטאי "הדסה" על הר הצופים (1939), בעבודה פעילה באוניברסיטה התחילי בשנת 1938. נבחר לדקן הראשון של בית הספר הרפואי של האוניברסיטה ושל "הדסה" לשנים תש"ט, תש"י במקומו של פרופ' אדלר. חבר הועד המנהל של בית הספר. חבר המועצה המדיצינית של "הדסה", חבר ועדת בית הספר לאחיות "הדסה", יו"ר ועדת הביצוע של בית הספר הרפואי. חבר הועדה המתמדת של סנט האוניברסיטה העברית. מנהל רפואי של בית חולי צרעת בירושלים.
יו"ר איגוד רופאי עור בארץ ישראל. יו"ר סניף הליגה למלחמה בשחפת בירושלים, חבר המערכת בעתון "הרפואה". חבר המערכת של העתון הבינלאומי בבזל "דרמתולוגיקה".
פרסם כחמשים באמרים מקצועיים בארץ ישראל, אמריקה ושווייץ. השתתף בקונגרס הבינלאומי למחלות טרופיקליות בקהיר 1928. בקונגרסים הבינלאומיים למחלת הצרעת בקהיר 1935, 1938. בקונגרס הבינלאומי למחלות עור בבודפסט 1935.
צאצאיו : יוכבד אשת א. קרופניק (בניהם : דרור , גדעון), ד"ר ישראל (אשתו ; דפנה , צאצאיהם : סיגליה, יונתן) , רות אשת ד"ר זגהר (בנם : אורי ).
אברהם כנעני
נולד בתל-אביב, עשרה באדר תר"ץ (10.3.1930), לאביו מרדכי ולאמו אסתר בת אלימלך וינבורצל משדלץ, פולין).
בילדותו חלה קשה. רגלו האחת שותקה. יום יום היה אביו מוביל אותו לבית החולים עד שנתרפא.
סיים את בית ספר ביל"ו ונכנס לבית הספר התיכוני למסחר. בגלל החרפת המלחמה של המחתרת בבריטים נאלץ להפסיק במחלקה השביעית את הלמודים. החל לעבוד בתור לחצן ובערבים בקר בבית הספר המקצועי ע"ש מקס פיין. היה חבר פעיל ב"זבולון". בשנת 1943 הצטרף לאצ"ל. כדי לחסוך דאגות מהוריו היה אוחז בכל מיני תחבולות. לא פעם נעדר מעבודתו בגלל השתתפותו בקורסים. אז היה לווה כסף מחברים ומביא הביתה לבל ידעו שהחסיר ימי עבודה. באחרונה למד את מקצוע הסידור בלינוטיפ וכבר הגיע לידיעה בעבודה. חוברת שלמה כבר יצאה מתחת ידו.
באצ"ל עבר את כל דרגות העבודה "השחורה", אך השתוקק תמיד להשתתף בקרבות. הפעולה הקרבית הראשונה שהשתתף בה היתה פעולת החרמת הנשק במחנה צבאי בראש העין. אלא שהיה "רק" בקבוצת הסבלים שהטעינו את הנשק המוחרם על המכוניות. וזה לא גרם לו סיפוק. אבל כעבור זמן הוא ממלא תפקידים שונים במבצעים. מבטיח, מתפרץ וכו'. משתתף בפעולות על מחסני התערוכה בתל-אביב, חדרה. על מחסני סרפנד, בפעולת חטיפת הקצינים ממלון הירקון בתל-אביב, שריפת הרכבת בשכונת שפירא, בהתקפה על משטרת רמת-גן, התקפה שבה נפצע ונאסר דב גרונר הי"ד. מפעולה זו חזר