הרב שלמה ברדקי
לאביו הרב ישעיהו ברדקי (ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו שיינדל בת הרב ר' ישראל משקלוב (מחבר הספרים "פאת השולחן" ו"תקלין חדתין", שהיה בתחילה ראש הפרושים בצפת, ואח"כ בירושלים, ראה את הערך שלו בכרך שני, עמוד 557).
קיבל חינוך מסורתי בישיבת "עץ חיים" וחינוך מוסיקלי ממורה פרטי.
היה מגדולי התלמידי חכמים בירושלים. שירת כל ימיו בקודש בתור חזן ראשי בבית הכנסת "בית יעקב" שבחורבת ר' יהודה החסיד בירושלים. ידע תוי נגינה וניגן בכינור. וגם חבר מנגינות להרבה תפילות של הימים הנוראים.
נשא לאשה את חיה בת הרב שמואל סלנט (ראה כרך א' עמוד 284).
היה אדם צנוע ויקר המדות. חי בצמצום, ונהנה מיגיע כפו כאחד מסופרי הועד הכללי לצדקת רמבעה"נ. בימיו היה מיחידי הסגולה שכתב עבריתתנ"כית בסגנון מלוטש ועשיר, דבר נדיר בירושלים של הימים ההם.
בניו: ישעיהו (ראה את הערך שלו בכרך זה),יוסף זונדל (ראה כרך ב', עמוד 1052). שניהם מתו עליו בחייו.
ד"ר הושע (האנס) בלוך
נולד בברלין, ניסן תרנ"א (24.4.1891), לאביו לואי (סוחר בבורסת ברלין) ולאמו ז'ני לבית מאירוביץ , במשפחה שהתרחקה לגמרי מהיהדות. בעודו נער נמשך לתנועה הציונית ובלמדו בגימנסיה על שם וילהלם בברלין, ארגן את תלמידיה היהודים באגודה ציונית. למד באוניברסיטת ברלין והוסמך לדוקטור לרפואה ובשנות לימודיו היה חבר בקורפורציה "חשמונאים" של הסטודנטים הציונים, נלחם לא פעם בדו-קרב על כבוד עמו ומאז נשארו צלקות על פניו. ייצג את הקורפורציה כציר בקונגרס הציוני בהאמבורג ב-1909. שירת כרופא במלחמת-העולם השניה.
ב-1918 נשא לאשה את חנה (ארנה ) בת אברהם גרונספאך .
עסק במקצועו כרופא פרטי בברלין במשך כמה שנים והיה פעיל בתנועה הציונית. אח"כ הקדיש את כל זמנו לעבודה ציונית. הצטרף בין הראשונים לתנו-עה הרביזיוניסטית והיה מראשי פעיליה. השתתף בועידות ציוניות מקומיות וארציות, בועידת הצה"ר בקאטוביץ ובקונגרס הצה"ר בפראג.
עם השתלטות הנאצים על גרמניה ב-1933, נמלט עם משפחתו לפאריס. שם ניהל, ביזמת מרכז הצה"ר, את תנועת החרם הכלכלי נגד גרמניה הנאצית.
בסוף 1933 עלה לארץ, החליף את שמו הפרטי האריי האנס בשם העברי הושע , למד עברית והתאמץ לשכלל את ידיעותיו בה עד שהגיע לדיבור ולכתיבה בסגנון עברי יפה. עבד קשה כרופא בקופת-חולים לעובדים לאומיים, המשיך בפעילותו בתנועת הצה"ר. כתב בקביעות ב"המשקיף", בעיקר בגליונות יום ו', על נושאים של מדיניות-חוץ, וחיבורים על נושאים פילוסופיים ומדיניים. חיבר ספר על "הפילוסופיה הרומנטית".
בשנותיו האחרונות חלה כמה פעמים, אך המשיך לעמול במסירות לריפוי חוליו ולריפוי מחלת עמו, עד שנפל למשכב.
נפטר ביום י"א חשון תש"ד (9.11.43).
צאצאיו: יוחנן (עו''ד בתל-אביב), רחל אשת אפרים ריבלין (לוס אנג'לס, ארה"ב).
ישראל כהן (קאהן)
נולד באולשקובצה, עיירה בפלך טרנופול אשר בגליציה המזרחית, ביום ב' דשבועות תרס"ה (מאי 1905), לאביו יצחק קאהן ולאמו גיטל בת מרדכי פרלמוטר. אביו היה בר-אורין שו"ב ומורה-הוראה, מחסידי הרבי מהוסיאטין ומקורביו. אמו אף היא בת שו"ב וחסיד הוסיאטין.
למד בחדרים, בבית המדרש, בבית ספר עממי וגמר סמינריון למורים בלבוב. הצטיין בגפ"ת. בבית אביו, שהיה מורשה של קופת ר' מאיר בעל הנס, היו באים כל שנה שד"רים מארץ-ישראל, ושמע מפיהם סיפורים על א"י, שעוררו בו את השאיפה לראות במו עיניו את ירושלים.
במלחמת-העולם הראשונה נחרבה העיירה ולאחר טלטולים רבים נקלע עם משפחתו לכפר במיש כרוסטוי בצ'כיה ושם ביקר במשך שלוש שנים בבית ספר עממי צ'כי ואף עבד בשדה. אביו לימדו תורה גם בנכר, כדי שלא יישכח תלמודו. בשנת 1918 שב לגליציה לבית סבו השו"ב בקורולובקה (מקום הולדתו של פראנק). בינתים נתמנה אביו שו"ב בבוצ'אץ'. בעיר זו של תורה והשכלה למד בבית המדרש הישן, שש"י עגנון הפליא לתארו. בה היה פעיל באגודותנוער ציוניות וב"החלוץ".