אקלימיות נוספות, ואחרי 2/1/2 שנות עבודה הוכרחו לציית לעצת הרופא ד"ר מזיא ולחזור לראשון לציון. כאן כבר לא היה בלוך המנהל, וכך נתקבל לעבודה בהשגחה על בנין היקבים הגדולים. בשנת תרנ"ו, כשהפקידות עזרה להתנחלותם של הפועלים הותיקים במקום (מיכל פוחצ'בסקי, גרשון הורביץ, ליב זיגר ועוד), ביקש מהמנהל חזן שיתן גם לו ליהנות מזכות זו, ובקשתו נתמלאה. אז מכר את נחלתו בחדרה וקנה לו קרקע בראשון לציון, ומאז היה מטובי החקלאים והכורמים בראשון לציון ומהפעילים בחייה הצבוריים והתרבותיים. בתרנ"ו היה מ-14 מיסדי האגודה הספרותית "ערבי קריאה", היה חבר ועד המושבה "בתקופת ראשותו של נפתלי הלל , ובתרס"ב היה בין היוזמים לטיהור בית-הכנסת משרידי פולחן הפקידוקרטיה שהנהיג המנהל בלוך (זאת היתה בימה מיוחדת ב"מזרח" של בית-הכנסת, עליה ישבו ה"מצילים", פקידי הבארון, מובדלים על-ידי סורג משאר הקהל, מ"האזרחים ממדרגה שניה").
נפטר בכ"ה כסלו תש"ח (8.12.47), והובא לקבורה בראשון לציון.
צאצאיו: לאה אשת נחום סדומסקי (מנהל "כרמל מזרחי" בירושלים), זמירה כיום אחות ב"טיפת חלב" (לשעבר גננת בראשון לציון) אשת אברהם הלפרין (מהנדס ומודד מוסמך), בת-שוע אשת יוחנן הדני (מנהל טכני ביקב ראשון לציון), עדה (מורה בביה"ס "אליאנס") אשת עוה"ד יעקב סגל, דבורה אשת ארנסט הדני (מנהל בצינקוגרפיה הארצישראלית).
שאול נחום זילברפניג
נולד בפינסק (רוסיה הלבנה), בשנת תר"ל (1870),. לאביו ר' אריה ליב (גדול בתורה ובמעשים טובים, בעל מטויה לצמר, רבני העיר שיתפוהו בבירור הל כות) ולאמו צפורה בת ר' אברהם הכהן נימצוביץ. בן תשע נתיתם מאביו. למד בישיבות ובבית-המדרש והצטיין בתורה.
נשא לאשה את ביילה בת מאיר נחמן אוסטרובסקי (אחות הרב משה המאירי-אוסטרובסקי ז''ל).
עסק במסחר בספרים ובמכשירי כתיבה, קבע עתים לתורה ועל-פי רוב הפר את קביעת העתים ועסק בתורה גם תוך ישיבתו בבית-המסחר. היה פעיל בעניני צבור וצדקה וחסד. היה קורא בתורה בבית-הכנסת, ולתקנת יהודים המאחרים לבוא לקבלת שבת לביתהכנסת ועלולים להפסיד את התפילה הנהיג מנין שני לקבלת שבת.
אחרי שחלק ממשפחתו עלה לארץ עלה גם הוא עם שארית משפחתו בשנת תרפ"ז והתישב בתל-אביב. גם כאן עסק במסחר בעזרת בני ביתו, הקדיש הרבה מזמנו לתורה ותפילה ולמעשים טובים, והוא ורעיתו היו מקדישים מזמנם לאיסוף כספים לעזרת תלמידיחכמים עניים בגי טובים, וביחוד הרבה לפעול לטובת ישיבת מרכז הרב שבירושלים.
נפטר בתל-אביב, ט"ז אדר תש"ג.
צאצאיו: לאה אשת שרגא קרצ'מר, איטה אשת ליב לובצקי, אריה (סוחר לכלי זכוכית בת"א), גיטל אשת אליעזר זאקס, שושנה אשת שלום דיאמנד .
ד"ר צבי לופט
נולד בפשמישל, גליציה, כ"ב חשון תרנ"ה (21.11.1894), לאביו יעקב זאב סוחר ממשפחת ה"טורי זהב") ולאמו מיכל לבית רפס .
למד בפולנית, שהיתה שפת אמו, בבי"ס עממי ובגימנסיה ממשלתית. הצטרף ל"חוג השתלמות" של גימנזיסטים ציוניים, שהתחיל את פעולתו בחשאי מחשש לרדיפות מצד המורים ולמלשינות מצד חברים יהודים מתבוללים, ואחרי שנה הפך את החוג לציוני מובהק בשם "בר גיורא". השתלם בעצמו וארגן את השתלמות חבריו בלימוד עברית וידיעת היהדות והציונות. היה גם מפעילי הצופים היהודים הלאומיים, שקראו לעצמם "השומר" (מתנועת צופים זו התפתחה לאחר זמן תנועה שקראה לעצמה "השומר הצעיר"). היה פעיל אח"כ באגודות נוער "התקוה" ו"צעירי ציון" וביסוד איגוד הספורט היהודי "השחר" וידע לעמוד בנימוס ובתוקף כאחד, נגד השידולים והדרישות של מורי הגימנסיה להבליע את גוש הספורטאים היהודים בתוך ה"סוקול" הפולני.
אחרי גמרו את הגימנסיה נתקבל ל"אגודת הרצל" של המבוגרים, ולמד משפטים באוניברסיטת קראקוב. כשפרצה מלחמת-העולם הראשונה התנדב לצבא האוסטרי לפני הגיע תורו לפי הגיל, גמר קורס לקצינים, גילה אומץ בחזית, נפצע 4 פעמים, קיבל אות-הצטיינות בעד אומץ, הגיע לדרגת סגן ראשון, נפסל מהשרות בחזית בגלל ריסוק עצם זרועו, ניתן לו שרות קל במיניסטריון המלחמה בוינה, ניסה להערים על האחראים ונשלח שוב לתפקיד קרבי באזור החזית. אך נתגלה מצב בריאותו והוכרח לחזור אל העורף. בתקופת שרותו בוינה המשיך שם את לימודי המשפט