באוניברסיטה. וכשהתפוררה הממלכה האוסטרית חזר לעיר הולדתו ושם עמד בראש ההגנה העצמית היהודית בארגון צבאי בעת מלחמות האוקראינים והפולנים על השלטון בגליציה.
אחרי המלחמה גמר את לימודיו באוניברסיטת קראקוב, בה הוסמך ב-1920 לדוקטור למשפטים, ובתקופת לימודו היה ראש התאחדות אקדמאים ציוניים בגליציה ופעיל ב"החלוץ".
ב-1920 עלה לארץ, עבד בכבישי חיפה - ג'דה וראש פנה ואח"כ כפועל חקלאי וחבר מיסד ומדריך בקבוצת תל-צור שליד זכרון יעקב, ובו בזמן החל למלא תפקידים במוסדות המפלגה וצבור הפועלים כחבר מרכז "הפועל הצעיר" (1921/30), חבר מועצת ההסתדרות (1923/31), חבר אספת הנבחרים ב' וג', חבר ומזכיר כללי של המרכז החקלאי של ההסתדרות (1923/37), ציר לקונגרסים הציוניים ה-15 וה-16, ציר מטעם ההסתדרות לקונגרס בינלאומי של פועלי חקלאות, חבר הנהלות "יכין", "ניר", "הבוקר" (של מגדלי בקר), חבר בברית פיקוח על הקואופרציה החקלאית, ב"השדה" ובחברה לבנין דירות לפועלים חקלאיים, ומשנת 1937 היה מנהל כללי של חברת הביטוח "הסנה" ופעל רבות למען ביצורה ופיתוחה, וכן השתתף בשמה בועידה בינלאומית של חברות ביטוח קואופרטיביות. הרבה להתענין בשאלות ביטוח סוציאלי וב-1946 פרסם חוברת על נושא זה: "תפקיד הבטחון הסוציאלי בא''י (1946). פרסם מאמרים בעניני ביטוח ועל נושאים כלליים בעתונות עברית ולועזית בארץ ובחו"ל. היה חבר במוסד לבוררות ממשלתית לסכסוכי עבודה ובמדינת ישראל נתמנה לחבר לועדה מיעצת לעניני ביטוח שליד משרד האוצר.
נפטר בתל-אביב, י"ח אדר תש"ט (19.3.49).
צאצאיו: אליעזר (בצבא הגנה לישראל), איה.
יעקב כבשנה-עצמון
נולד בפלונסק, פלך וארשה, פולין, י"א טבת תרנ"ד (12.1.1894), לאביו יוסף חיים ולאמו רחל בת משה שיטקו. אחרי למדו בחדרים בפלונסק, עלה ארצה עם הוריו ב-1906. למד בביה''ס בפתח תקוה ואח"כ במחזור א' של הגימנסיה הרצליה בתל-אביב. ביחד עם אליהו גולומב הגה את רעיון יצירת הסתדרות חניכי הגימ נסיה, שחבריה יתמסרו לעבודה לאומית לכל ימי חיי הם (מהם יצא חלק להכשרה חקלאית בדגניה וחלק להשתלמות מדינית באיסטמבול), ואחרי גמרו את הגימנסיה יצא להכשרה חקלאית בבן-שמן, ביחד עם גומרי המחזור הראשון דב הוז, אליהו ויצחק טורנר . עבד בחקלאות בכנרת, מגדל, ויבנאל, ובשמירה ברחובות ובגליל ואחרי מלחמת-העולם הראשונה שירת במשטרה המיוחדת.
ב-1918 נשא לאשה את בתיה בת אלקנה כהן . יצא לגרמניה ולמד באוניברסיטה החקלאית בברי לין, ואחרי שובו ארצה נתמנה מטעם ההנהלה הציונית למדריך לגידול בקר וממשיך בעבודתו זו משנת 1927 ואילך בביקורים במשקים בארץ, ובקביעות בתחנה לחקר החקלאות ברחובות. כותב בקביעות על נושאים במקצוע זה בירחון החקלאי "השדה". ובפרסומי התחנה לחקר החקלאות. בתרצ"ט יצא ספרו על גידול בקר בהוצאת "השדה''.
בנו: דן עצמון (השתתף בהגנה על גוש עציון במלחמת המולדת, נפצע קשה ב-13.1.48, בהגינו על שיירה בדרכה מכפר עציון לירושלים והחלים אחרי טיפול ממושך וניתוחים רבים).
משה מנחם לוין
נולד בליבאו. לטביה, ט' אייר תרמ"ב (1882), לאביו. ישעיהו (ממשפחת הרב יעקב ליפשיץ מקובנה) ולאמו שרה לבית קיבלביץ . בן 4 עבר עם הוריו לאנגליה ושם קיבל חינוך יהודי וכללי.
בתר"ס עלה ארצה והיה פקיד בבנק אפ"ק ביפו עד פרוץ מלחמת-העולם הראשונה. בתרס"ד נשא לאשה את חסיה בת ישעיהו הירשזון מירושלים. בתרס"ג יסד ביפו יחד עם חיים צרור בית-ספר עברי-לאומי "המכבי".