שבתו בתל-אביב היה חבר הועד בשכונת העובדים שגר בה. ב-1932 הצטרף לראשוני המושב ירקונה, התישב שם ומאז הוא פעיל בחיי המושב כחבר הועד.
צאצאיו: יפה אשת יואל שווארץ (מגדיאל), גואל (חבר באלונים), ראובן (עובד בחברת החשמל), הדסה אשת נחמיה בן-יואב (פתח תקוה), ישראל .
שמריהו אימבר
נולד בזלוצ'וב. מזרח-גליציה, ג' אדר תרכ"ח (1868), לאביו שמואל יעקב (בן תורה וירא שמים ומהדר במצוות) ולאמו הודל בת יעקב צבי שורץ .
למד בחדרים ובבית-המדרש, ובהשפעת מכתבי אחיו נפתלי הרץ אימבר , מחבר המנון "התקוה", החל קורא בספרות העברית החדשה, השתלם בהשכלה עברית וכללית והצטרף לתנועת חיבת ציון ואח"כ לתנועה הציונית.
ב-1887 נשא לאשה את בלה מרים בת יעקב פרויד (נפטרה בקראקוב, 1.1.33, ובזיווג שני נשא את שרה בת דוד אפרת , אחות המשורר י. אפרת) .
ב-1888 יסד בזלוצ'וב את האגודה הציונית הראשונה, "דגל ישורון" מהראשונות בגליציה, שקדמה לציונות המדינית של הרצל ונמנתה על חלוצי התנועה ותפסה מקום חשוב בתקופת בראשית של הציונות בגליציה. אח"כ נתמנה למורה לעברית וללימודי קודש בבית-הספר מיסודו של הבארון הירש בייז'רנה שבג ליציה. שם יסד וניהל את האגודה הציונית "התקוה" ועסק בהוראה ובפעילות לאומית במשך עשרות שנים, ונבחר לציר לקונגרס ציוני בוינה. במלחמת-העולם הראשונה נשאר על משמרתו בעת הפלישה הרוסית לגליציה, אח"כ עבר ללבוב ומשם לוינה, ואחרי המלחמה חזר לפעולתו בגליציה. ב-1923 עבר לקרקוב, וגם שם היה פעיל בעבודה ציונית, ספרותית וצבורית. ביזמתו נוסדו שם קופת גמילות חסדים, ליד האגודה "אהבת רעים", והאגודה "צדקה לעניים", שנטלה על עצמה לעזור לנצרכים בדרך כבוד מבלי שיוכרח להתבזות כפושטי יד ומחזרים על הפתחים. פרסם מאמרים, רשימות ופיליטונים ב"המצפה" הקראקובי, ב"הצפירה" הוארשאי ובעתונים האידיים בגליציה ובפולין. בתרפ"ט כיבדוהו מוקיריו בייז'רנה בהרשמה בספר הזהב של הקה''ק.
ב-1928 ביקר בארץ וב-1933 עלה לארץ והתישב בירושלים. נבחר ליו"ר סניף "ברית ראשונים", יזם וניהל את קופת גמ"ח לעולי גליציה. כתב לפעמים ב"הבוקר", "היום" ו"דבר", הכין לדפוס ספר פיליטונים ושמר וסידר את הכתבים מעזבון אחיו המשורר מחבר "התקוה". כתב את הולדות אחיו לספר כל שיריו שיצא בקרוב.
צאצאיו: ד"ר שמואל יעקב ז"ל (סופר ומשורר), ד"ר יצחק (היה רופא פסיכיאטר בטורין שבאיטליה), משה ז"ל, חנה (נספתה בידי המרצחים הנאצים בזלוצ'וב), צפורה (מזכירה בבית-המדרש למורים מזרחי בירושלים, אשת המורד, הבלשן חנוך ילון), אדלה אשת הרוקח אברהם דיינפלד בתל-אביב.
צדוק (אברהם) שלוש
נולד ביפו, ט"ז ניסן תר"ס (1900 15.4), לאביו יוסף אליהו (עסקן ישובי, מראשוני בוני העיר תל-אביב והשכונות; ראה כרך א', עמוד 386) ולאמו שמחה (פרחה) בת אברהם מויאל (נציג אגודת "חובבי ציון" מרוסיה ומנהל עניניה בארץ, מגואלי קרקעות ראשון לציון, עקרון וכו'; ראה כרך ג', עמוד 1185). קיבל חינוך מסורתי, למד בביה"ס של חברת כי"ח (אליאנס) ביפו והתחיל ללמוד רפואה בבירות.
ב-1919 התמנה ע"י שלטונות הכבוש הבריטי בתפקיד בעל חשיבות במחלקת העליה וההגירה הממשלתית ביפו.