מועצת פועלי חיפה. בשנות 1924-26 עבד בחדרה והיה פעיל בארגונה ובניהולה של חבורת "השומרון", שהתארגנה להתישבות ובינתים עבדו חבריה בחדרה, זכרון יעקב, בנימינה וגבעת עדה.
ב-1925 נשא לאשה את צפורה בת אברהם בת-עמי. ב-1926 עלה על הקרקע עם קבוצת "השרון" בעיןבדה (כיום רמת דוד) ליד נהלל. מאז עובד הוא במשק, פעיל בהסתדרות החקלאית, משנות מהומות 1936-38 בארגונם ובניהולם של עניני הבטחון והנציגות בגוש נהלל, בהקמת התאים של שלטון עצמי בישוב הכפרי ובהנהגתם כנשיא המועצה האזורית בעמק המערבי, ובשנות מלחמת-העולם השניה קיים קשרים עם הצבאות והשלטונות מטעם הישוב הכפרי.
נסע כמה פעמים בשליחויות לחו"ל: ב-1927-28 למרכז "החלוץ" בפולין, ב-1928-29 ל"החלוץ" ברומניה, ב-1939 לגליציה ומשם נבחר לקונגרס הציוני הכ''א, ב-1947 נסע בשליחות ההסתדרות לבריטניה, השתתף כציר בקונגרס הציוני הכ"ב.
פרסם בזמנים שונים ב"הפועל הצעיר" מאמרים ורשימות מחיי הפועל בעיר ובמושבה.
צאצאיו: חיים, אורה .
אשר ביילין
נולד בקיוב, אוקראינה, אדר תרמ"א (1881), לאביו נחום (מורה וסופר עברי, חיבר ספרי השכלה כתב בעתונות העברית) ולאמו עדה. קיבל חינוך עברי מפי אביו, גמר בית-ספר תיכון בלימוד פרטי ובבחינת בגרות, למד פילוסופיה באוניברסיטאות ברן ופרייבורג. בשנות 05-1901 היה מזכירו של הסופר שלום עליכם , ומ-1906 עבד עבודה ספרותית ועתונאית בלונדון.
נשא לאשה את צפורה בת יעקב גחטמן , סיפורו הראשון, "התעודה הירוקה'', שכתב להשתתף בהתחרות הספרותית של "הצופה" הוארשאי, עורר תשומת-לב רבה. כמה מסיפוריו העבריים תורגמו לאידית ולשפות לועזיות אחרות. כתב גם סיפורים גם באידית (בכינויים ד"ר איגנר ועוד). פרסם סיפורים ב"המעורר" של י. ח. ברנר שיצא בלונדון, ב"רשפים" ועוד ונמנה בשעתו על המשמרת הצעירה בספרות העברית. כתב גם אידית וערך עתונים באידית. מאמריו פורסמו בעתונות היהודית ברוסיה, גליציה, אמריקה, אנגליה ועוד.
במלחמת-העולם הראשונה עזר בעטו ובתעמולתו למען התנדבות יהודי וייטצ'אפל לגדוד העברי, עזר לקבוצת סופרים ועסקנים אשר התכוננו להוציא בלונדון עתון אידי יומי בשם "אונזער טריבונע".
ב-1920 הוזמן על-ידי ז. ז'בוטינסקי לעבוד בלשכת הפרסום והתעמולה של קרן היסוד בלונדון והמשיך בעבודתו זו עד 1933. עבד גם בעתונות היהודית בכתיבת מאמרים ופיליטונים של בקורת ספרותית וצבורית, חיבר מחזות שהוצגו על במות יהודיות בהצלחה.
ב-1933 עלה לארץ והתישב בירושלים. היה סופרו הקבוע של העתון האידי "צייט" הלונדוני. השתתף בקביעות ב"דבר" בפיליטונים של בקורת צבורית בגישה נועזת ובסגנון קולע של סאטירה מחנכת. פרסם מזכרונותיו על שלום עליכם וי. ח. ברנר וידידיו הסופרים מצאו עניו רב בשיחות זכרונותיו בעל פה על שני סופרים אלה, על א. נ. גנסין ועוד. בארץ חיבר את המחזה "בנים לגבולם", שהוצג לפני שנים אחדות ב"הבימה".
נפטר בתל-אביב, ח' אלול תש"ח (12.9.48).
צאצאיו: יעקב (בלונדון), סילויה (בירושלים), הילדא אשת האגרונום חנניה אזרחי-בריסקר .
הרב דוד יעקב ילוז (יעלוז)
נולד בתג'ימי, מארוקו, בשנת תר"א (1841), לאביו יעקב ולאמו שמחה . למד תורה ונשא אשה, וכשמת אביו בשנת תרכ"א השתוקק לעלות לארץ-הקודש וללמוד בה תורה בקדושה. אמו לא הרשתה לו לעזבה.