שהתגוררו כפליטים באנגליה במלחמת-העולם הראשונה, ועל כך קיבל מדלית זהב מאת אלברט מלך בלגיה ורשיון מאת בריטניה לקבלה ולשאתה.
בתרצ"ד עלה לארץ והשתקע בירושלים, ומאז הוא ראשה ומנהלה של ישיבת "אוהל תורה" ברחביה, שחבריה הם אברכים גדולי תורה.
פרסם עד עתה י"ח כרכים מספרו "אור הישר" חידושים, הערות וציונים על תנ"ך, על ש"ס בבלי וירושלמי ועל משניות סדרי זרעים וטהרות שאין עליהם תלמוד בבלי. הכין לדפוס ספר על כל "היד החזקה" להרמב"ם.
בשנת תש"ח קיבל את פרס הרב קוק של עירית תל-אביב בעד שני הכרכים מספרו "אור הישר" על ירושלמי, שיצאו בשנות תש"ז-תש"ח.
צאצאיו: שרה אשת הרב הראשי לארץ-ישראל רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, דוד (בלונדון).
חיים תנעזר
נולד בגלוסק, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), כ"ט טבת תרל"ט (1879), לאביו יחיאל ולאמו חסיה בת ר' דב יפה ולמדן גדול, מורה לתלמוד).
למד בחדרים, וביחוד אצל אבי אמו, ואה"כ בישיבת רבי אהרן בריל ובישיבות אחרות, והשתלם באופן פרטי בלימודי חול. עסק בהוראה עברית ובפעילות ציונית בין המיסדים והפעילים ב"התחיה" ואח''כ ב"צעירי ציון", ובשתי התנועות היה חבר בועד המרכזי. השתתף כציר בקונגרסים הציוניים ה-7, ה-8 וה-11, וביחד עם יהודה קרני טיפל בהכנת ועידת ציוני רוסיה בהלסינגפורס ב-1906.
ב-1907 נשא לאשה את אלטה בת משה קונינסקי מוילנה, מפעילות "פועלי ציון" ואח"כ בעבודה הציונית במינסק. בתקופת משטר-קרנסקי אחרי מהפכת מרס 1917 היה נציג "צעירי ציון" במועצת העיריה ובועד הקהלה במינסק, ראש מחלקת התרבות בועד הלאומי ליהודי רוסיה הלבנה וחבר ועד הארץ שם. אחרי נצחון המשטר הבולשבי היה חבר ועד העליה במחתרת במינסק ועזר לרבים לצאת מרוסיה בלי רשיון ולעלות לארץ-ישראל. ב-1923 נאסר על פעולותיו אלה וגורש לאורנבורג שבקירגיזיה ושם נשאר עד ששוחרר ב1925 על-ידי חילוף.
ב-1925 עלה לארץ והיה במשך שש שנים מורה בכפר-ילדים בעמק ואח"כ עבר לירושלים. כאן היה חבר בועד הציונים הכלליים, פעיל ב"בני ברית" וב"ברית ראשונים" והשתתף בפעולת הציונים הכלליים לגאולת שטח קרקע ליד שכונת קטמון.
פרסם מאמרים באידית ב"דאס יודישע פאלק'' בוילנה (1906/07), "דער יוד" במינסק (1918), ובארץ כתב לפעמים ב"הארץ" בחתימת שמו או בכינוי ח. בן-יחיאל. נפטר בירושלים, ט' אדר תש"ה (22.2.45). בנותיו: מרים (אגרונום, עובדת סוציאלית), תמר (פקידה).
ד"ר משה פומרנץ
נולד בקראקוב, פולין, י''א תשרי תרס"ט (.6.10 1908), לאביו מאיר יעקב (בן הרב שלמה פומרנץ , רב בעיירה סוקולוב ליד ז'ישוב - ביהודית ריישא בגליציה) ולאמו רבקה בת יעקב אוסט .
גמר גימנסיה בברין שבצ'כוסלובקיה, למד משפטים באוניברסיטאות קראקוב וברלין והוסמך למדעי כלכלה ולדוקטור למשפטים. היה פעיל בעבודה ציונית כאחד ממנהיגי הנוער האקדמאי בפולין, השתתף בקונגרס הציוני בפראג, כתב בקביעות בעתון היומי הציוני "נובי דזינניק" בקראקוב, המשיך בעבודת מחקר מדעי באוניברסיטת קראקוב, השתתף בקונגרס לחוקרי המשפט הרומי (רומא, 1934), ופרסם בפולנית כמה מחקרים משפטיים בחוק הפלילי.
ביקר בארץ ב-1935 וב-1936 עלה להשתקע בקביעות.
ב-1936 נשא לאשה את ציונה בת משה אוקסהורן, מגדולי הסוחרים בארץ (ראה כרך ב', עמוד 691). עמד בבחינה לעורכי-דין זרים ועוסק במקצוע זה