רחמים מוצרי
נולד בחלב, סוריה, כ"ט אלול תר"ס (1900), לאביו יעקב (סוחר) ולאמו סימבל בת אברהם מנצור (מגדולי הסוחרים בירושלים.
בן 5 עבר עם הוריו לקאהיר שבמצרים. שם גמר את בית-הספר של העדה היהודית והוסיף להשתלם באופן פרטי ביהדות ובלימודים כלליים, ואח"כ עבד בפקידות. (פעם בילה בילדותן את חופש הקיץ אצל קרוביו בירושלים).
השתתף ביסודה ובפעולותיה של אגודת "פרחי ציון", שעסקה בהפצת השפה והתרבות העברית והרעיון הציוני בין יהודי קאהיר ובמלחמת-עולם א' גם בעזרה לפליטים ולמגורשים מארץ-ישראל. היה חבר ב"מכבי" ובאגודות ציוניות שונות. אחרי המלחמה, בשנת 1921, היה סופרו של "הארץ" בקאהיר עד עלותו לארץ.
ב-1923 הוזמן ע"י הד"ר מ. גליקסון לערוך ב"הארץ" את המדור לענינים ערביים (שהיה אז הראשון מסוג זה בעתונות הארצישראלית), עלה לארץ והשתקע בתלאביב, ומאז מנהל הוא מדור זה ב"הארץ". פרסם מאמרים וסקירות על נושאים ערביים ומזרחיים גם בעתונים ובכתבי-עת אחרים( "מולדת", "מסחר ותעשיה", "השעה", "יום יום") ומאמרי תשובה לתוקפי הציונות בעתונות המצרית. משתתף בקביעות בעתון הערבי-הישראלי "אליום" ביפו, פרשן "קול ישראל" לענינים ערביים, חבר המועצה של החברה המזרחית הישראלית וחבר אגודת העתונאים. היה יועץ מומחה לענינים ערביים למוסדות ולחברות שהיו זקוקים למגע עם הערבים בקשר למפעלים שונים בארץ (חברת החשמל, חברת אשלג, חברת מסחר ותעשיה וכו').
היה אחד ממארגני קבוצת עסקנים ציונים ובעלי מקצועות חפשים במצרים באגודת "קרית יוסף" להתנחלות בארץ. האדמה שקנו שליחי החברה ליד נחלת יצחק שנחטפה וכונתה "שכונת חפ". על-ידי המוני אנשים אחרים תאבים לשיכון והקימו עליה בןלילה ערבוביה של צריפים בלי זכות חוקית ובלי סדר ותכנית. אח"כ נעשה הסכם בין החברה ובין המשתכנים, ששילמו את מחיר הקרקע וכיום ידועה שכונתם בשם "קרית יוסף" באזור גבעתים.
הכין בכתב-יד תרגומים ועיבודים של משלי ערב. ב-1932 נשא לאשה את יהודית בת מנחם מנדל קויפמן. בתו: רות .
מרדכי (ברכיה) עובדיהו (גוטסדינר)
נולד בג' סיון תרס"ט (1909), בשדליץ (פולין), לאביו אלתר דוד הכהן (מצאצאי רבי עקיבא איגר, בר-אורין, סוחר אמיד, מותיקי העסקנים בציונות הדתית) ולאמו איטה בת משה ליב זילברמן מגזע רבנים ולמדנים. למד בחדרים, גמר בי"ס חקלאי תיכוני, עבר הכשרה חלוצית. מחנך בתנועת הנוער החלוצי, פעיל במוסדות תרבות ציוניים, חבר בהנהלה המחוזית של התנועה החלוצית. עשה שנים אחדות בכרכי מערב אירופה. שומע חפשי באוניברסיטה. בלונדון נפגש עם ביאליק, שעודדו להמשיך בנסיונותיו הספרותיים שהתחיל בהם בגיל 16.
מגיל בר-מצוה נודע בעירו כנואם בעברית באספות ציוניות. מגיל 18 נדד בכמה ערים ועסק בהוראה עברית בשעורי-ערב לנוער ולמבוגרים, ובעבודה תרבותית-חלוצית.
נמנה עם פלוגת-ההכשרה החקלאית הראשונה של "השומר-הצעיר" באנדריאנקי. עלה לארץ ב-1931. עבד זמן-מה בחקלאות ואח"כ בפקידות, בספרות ובעתונות.
ב-1934 נשא לאשה את הני בת צבי זיסלה מליטא. (גננת, מפרסמת רשימות בעניני חינוך בגיל הגן).
משתתף בקביעות בפרוזה קטנה; במאמרים ספרותיים ובשאלות השעה ב"דבר", "על המשמר", "הדור", "הפועל הצעיר", "מאזנים", "גליונות" "גזית" וכו' בחתימת שמו ובכינויים מ. עין-רואי, י. רואני, מ. ר., אחימין, יעקב איש-טעם, מ. ע. ר., מעיין. משתתף קבוע ב"דורות" שבועונה החדש של אגודת הסופרים. משתתף ב"הדואר" וב"צוקונפט" שבניו-יורק. תרגם דברי ספרות מאנגלית ומגרמניה וכמה מדבריו תוגרמו לאנגלית ולאידית. בשנות 1936/47 השתתף בעריכת