בימי מלחמת עולם א' נתמנה לשו"ב בזכרון יעקב ומשעלה בנו משה בתרפ"ג מסר לו את חזקת השחיטה והוא פרש מעבודתו המקצועית לעבודת הבורא בלימוד תורה ובעסקנות בצרכי צבור. היה יו"ר משפט השלום העברי, חבר מועצת גמילות חסדים ובית-הכנסת הגדול "אהל יעקב".
נפטר בזכרון יעקב, כ"ו אייר תרצ"א (13.5.31). צאצאיו: יעקב, משה סבר (שו"ב בזכרון יעקב, ראה בכרך זה), מאיר, זלדה אשת פישל הורביץ (ריבניצה), בלומה אשת שלמה בלנק (גבעת עדה), רבקה אשת יצחק סרניק (מסחה).
ישעיהו טמיר (טיקטינסקי)
נולד במיר, פלך מינסק, רוסיה הלבנה, י"ג אב תרמ"ח (1888), לאביו הרב אברהם טיקטינסקי ראש ישיבת מיר (בן הגאון ר' חיים יהודה ליב , גם הוא ראש הישיבה) ולאמו חיינקה בת הרב משה ז'וחביצקי (מצאצאי הצדיק הנודע ישעיה זוכוביצר). למד בחדרים ובישיבה, ואח"כ פנה לפעילות צבורית וציונית ויסד במיר את חברת הלואה וחסכון, את הספריה העממית, את אגודת "צעירי ציון" ופעל בכל המוסדות האלה ובתעמולה הציונית.
במלחמת עולם א' עבר עם המשפחה למינסק והמשיך את פעולתו בציונות ובטיפול בפליטים, ואחרי המהפכה הרוסית, כשנתאפשרה פעילות ציונית גלויה ובממדים נרחבים היה למזכיר גליל מינסק הנרחב, השתתף בועדים צבוריים ומילא תפקידים אחראים.
משגדלה התהפוכה ברוסיה יצא לוילנה ואח"כ עבר לרובנה, שהיו אז שתיהן במדינת פולין, ובשני המקומות ניהל במסירות ובכושר ובתבונה את המשרדים הארצישראליים. ברובנה טיפל בעיקר בעולים שיצאו מרוסיה בהברחה, בלי רשיון ובלי תעודות, ובסיכון חייו היה נוסע בלילות אל הגבול הרוסי להמציא תעודות לעולים, וכן היה משיג בשבילם דולרים להוצאות הדרך ובזה סיכן את עצמו למאסר ולעונש מצד השלטונות הפולניים ששמרו על האיסור להתעסק במטבע זר בלי רשיון. בפעולות אלה עברו תחת ידו כששת אלפים עולים, ובטיפול המסוכן הזה בעולים לא סמך על אחרים, אלא סידר את הכל בעצמו מבלי להרתע מפני הסכנה.
היה ציר הקונגרס הציוני הי"ד בוינה, חבר "צעירי ציון", עבר לתנועה המאוחדת ובסוף אל "התנועה לאחדות העבודה".
ב-1925 נשא לאשה את שרה בת ר' יחזקאל אוניק, ואחרי שנפטרה בירושלים ביום י"ד תשרי תרצ"ט נשא ב-1945 את חיה לבית ז'וחביצקי. עלה לארץ ב-1929 ומאז ועד סוף ימיו עבד במשרדי הנהלת הסוכנות היהודית בירושלים וזכה לחיבה ולהוקרה כללית בשל מדותיו התרומיות ביחסים שבין אדם לחברו ובשל יחסו לעבודה כמו לעבודת קודש.
נפטר בירושלים, י' סיון תש"ז (29.5.47).
בניו: זאב (סרן בצבא ישראל), עמרם (חבר בקבוצת סער).
אמיר גלבע (הלוי)
נולד בראדזיבילוב, ליד ברודי, ווהלין שבאוקראינה, ט' תשרי תרע"ז (1916), לאביו חיים הלוי ולאמו פרידה בת יהושע כהן. למד בבית-ספר עממי ממשלתי וגמר גימנסיה עברית של "תרבות". הצטרף ל"החלוץ הצעיר" ועמד לעלות ב-1932 להמשכת לימודיו, אך נדרש להשאר עוד ולמלא תפקידים ב"החלוץ הצעיר" ואח"כ ב"החלוץ", עבד בנקודות-הכשרה שונות בפולין ומילא תפקידים מרכזיים בתנועה.
ב-1937 שוחרר לעלות לארץ. בגלל המחסור הגדול בסרטיפיקטים קיבל על עצמו למצוא לו את הדרך בלי תעודות. עד נמל פיראוס שביון, ומשם הסתנן לארץ בעקיפת שומריה האנגלים שדקדקו מאד לבל יכנס אף יהודי אחד למעלה מהמכסה הזעומה שהקציבו. עבד שנה בגבעת השלשה ואח"כ במקומות שונים בארץ בחקלאות, במחצבות ובכבישים, בלי התקשרות למקצוע קבוע ולדירה קבועה.