נשא לאשה את ז'ניה בת נחום יונס (חברה במועצת הפועלות).
היה חבר מזכירות מועצות הפועלים בבנימינה ובכרכור. נבחר למועצה החקלאית ולמועצת ההסתדרות, אח"כ לועד הפועל של ההסתדרות ובתוכו מילא תפקידים במחלקת האיגוד המקצועי ובועדה המרכזת. נבחר לאספת הנבחרים ולועד הלאומי והיה מפעילי הנהגת ההגנה וחבר ועדת הבטחון הישובית. מילא תפקידים מרכזיים ב"השומר הצעיר" ואח"כ במפ"ם, כמזכיר מדיני, חבר משרד הברית העולמית של מפ"ם, חבר הועד הפועל של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, חבר הועד למען השלום, חבר מרכז הליגה לקשרי ידידות עם ססס"ר והשתתף במשלחת למסירת שי הישוב לטהראן ולמסרה שם לנציגי ססס"ר. השתתף בצום אישי הישוב (בפסח תש"ו), שישבו בתענית בועד הלאומי במטרה להשפיע על השלטון הבריטי שיחדל ממניעת עליתם של המעפילים, שקרא לה "בלתי חוקית", היה חבר המשלחת המדינית למושב עצרת האומות בלייק סאכסס (מאי 1947).
פרסם מאמרים ב"השומר הצעיר", "דבר", "על המשמר" וחוברות תעמולה והסברה.
נבחר לכנסת הראשונה של מדינת ישראל ובתוכה לועדות לעניני חוץ ובטחון.
בניו: גיורא, יהודה, נחום.
לוי פבזנר
לאביו יעקב דב ולאמו שרה צביה בת יעקב הלוי הורביץ. נולד בבובר, פלך מוהילוב (רוסיה הלבנה), ג' תמוז תרנ"ב (7.7.1892).
קיבל חינוך מסורתי עד גיל 13 בחדר מתוקן ואצל ראש הישיבה רבי זלמן משה קלמנוביץ בלאדי (פלך מוהילוב) ולמד בו בזמן השכלה כללית לכניסה לכתה ד' של גמנסיה. מ-1906 עד 1911 למד בבי"ס תיכוני למסחר בויטבסק.
מ-1911 עד 1914 באוניברסיטה של טולוז, גמר וקבל תואר של מהנדס חשמלאי מדופלם. ב-1930 נתקבל בתור חבר נספח וב-1945 כחבר המכון הבריטי למהנדסים לחשמל בלונדון.
ב-1914 עלה לארץ ובפרוץ המלחמה נאלץ לעזוב - כנתין רוסי - את הארץ בהתחלת 1915. משנת 1918-1915 עבד כמהנדס חשמלאי בחברת החשמל והגז באלכסנדריה (מצרים) ומשנת 1918 עד 1923 כמהנדס חשמלאי ומנהל מחלקת התאורה בחברת הטרמבי של אלכסנדריה ומחוז רמלה בעיר זו.
יסד באלכסנדריה את מפלגת "פועלי ציון". בין מיסדי קלוב ואולם קריאה לגולים מא"י באלכסנדריה. עזר לפעולות ההגנה בארץ בציוד ובכספים למוסדות של ההסתדרות הכללית של העובדים (קפא"י).
ב-1920-1919 עזר לא. ריבוצקי שנמצא אז בארץ אחרי עזבו את אוקסמנה - ביסוד הספנות העברית בארץ ישראל. עשה תעמולה בין השכבות האמידות של יהדות מצרים לרכישת המניות שהוצאו על ידי החברה לספנות לאומית שקנתה את ספינת-המנוע הראשונה "החלוץ" - ששטה בין מצרים וארץ ישראל - והעבירה משאות של חמרי בנין, מזון וציוד להגנה. ב-1920 - באחת ממסעותיה של הספינה "החלוץ" נאסר אחד ממלחיה בהגיעה לנמל אלכסנדריה באשמת הברחת נשק ממצרים לא"י. בתור מזכיר של "פועלי ציון" בעיר זו, לא נתן מנוחה לפרנסי העדה היהודית באלכסנדריה ובעזרת עו"ד (מהמפורסמים בעיר יהודי מדרום אפריקה) הגן על הנאשם בבית המשפט ושחרר את המלח שנאסר.
בשנים 1923-1918 שיתף פעולה עם אנשי ההגנה בישוב. התמסר לפגישת חברים מעסקני ומיסדי "אחדות העבודה", שעברו את מצרים, טפל ועזר לחיילים ופצועים - מהגדוד העברי הראשון בארץ במלחמת העולם הראשונה בימי שהותם במצרים.
ב-1918 עזר לחברת "חירם" - שנוסדה ע"י ש. פבזנר בחיפה - בקנית ומשלוח חמרי בנין שלא היו לגמרי בנמצא בשוק הארץ-ישראלי.