ב-1943 הוזמן לתפקיד מזכיר מועצת פועלי ירושלים. פעל למען שיפור מצבה הכלכלי של ירושלים וביצור מעמד העובד העברי בה, יסד את חברת "חלמיש" לעידוד המשק הקואופרטיבי והשתתף ביזמה ובמעשה להרחבת הפעולה המשקית של ההסתדרות בעיר בענפים שונים. השתתף כציר בקונגרס הציוני הכ"ב, העלה בו את בעיות ירושלים ובהשתדלותו נתקבלו החלטות למען פיתוחה הכלכלי.
חבר ההגנה מאז בואו ארצה ומשתתף פעיל בה בימי מהומות, חבר מפקדת מחוז הדרום ואח"כ חבר מפקדת ירושלים עד להקמת צבא ההגנה לישראל.
בתקופת הטרור הבריטי היה חבר ועדת המצב שליד קהלת ירושלים, ובימי המצור ומלחמת השחרור חבר ועדת ירושלים (הרשות המרכזית בראשותו של ד"ר דב יוסף) ; אחראי על גיוס כח האדם למשק ולהגנה ולעניני הבטחון הפנימי; ארגן בשליחות המוסדות העליונים את משטרת ירושלים העברית והיה אחראי לקיומה עד להכללתה במשטרת מדינת ישראל. פעל להקמת עיריה עברית עצמאית לקראת חיסול השלטון הבריטי בעיר; נבחר כחבר המועצה העירונית הזמנית באפריל 1948 ומינואר 1949 הנו סגן בפועל של ראש עירית ירושלים.
בפברואר 1949 נבחר לכנסת הראשונה. התפטר מתפקיד מזכיר מועצת פועלי ירושלים, ומאז התמסר בשני תפקידיו - בעיריה ובכנסת - בעיקר לפעולות למען ירושלים ופיתוחה הכלכלי.
בנותיו: בנימינה אלמנת עמוס פינק הי"ד (יליד ת"א, חניך ביה"ס החקלאי כדורי, מפעילי העלאת המעפילים, נפל בחזית עין כרם ביום כ' תמוז תש"ח ונשארה אחריו בתו תמר בגיל חדשים), יעל (חברה בקבוצת צרעה אשר בכביש הגבורה), חוה.
יהודה גוטהלף
נולד בוארשה, חשון תרס"ד (19.11.1903), לאביו יהושע שמואל (תלמיד חכם, סוחר) ולאמו זלדה לבית סירגנשטיין. למד בחדרים, בגימנסיה ובאוניברסיטת וארשה למד פילוסופיה, עבד בנגרות לשם הכשרה לקראת חיי עבודה בארץ, ובגלל קשיים גופניים חזר לאוניברסיטה, למד ריפוי בעלי-חיים והוסמך כד"ר לרפואה וטרינרית.
מ-1916 ואילך פעיל ב"השומר הצעיר" וב"החלוץ" כחבר ההנהגה הראשית של השוה"צ, חבר מרכז "תרבות" בפולין, ציר לועידות העולמיות של החלוץ וחבר מרכזו העולמי, מורה בגימנסיה "לאור" בוארשה בש" נות 1926/28, ציר לקונגרסים הציוניים בבאזל 1927 ובפראג 1933, ערך את הדו-שבועון של השוה"צ וכתב ב"בדרך".
נשא לאשה את חומה (הלה) בת צבי מוזס. עלה לארץ ב-1929, והיה ממייסדי "קיבוץ חדרה", שעלה אח"כ להתישבות בעין החורש שבעמק חפר, היה בקיבוץ עד 1938 ובאותו זמן פעל כפעם בפעם גם כחבר הועד הפועל של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר. נבחר כציר לועידות ההסתדרות ולמועצתה. ביקר ב-1932/33 בפולין בשליחות הקיבוץ הארצי השוה"צ. היה במשך שנים חבר המרכז לתרבות של ההסתדרות, הרצה על נושאים מדיניים ותרבותייםכלליים וניהל ב-1939 את הסמינריון הראשון לפעילי ההסתדרות (מיסודו של זנדבנק).
בגלל מלחמתו לאיחוד כללי של התנועה הציוניתהסוציאליסטית ראה צורך לפרוש ב-1938 מהשוה"צ ולהצטרף למפא"י, ב-1939 נכנס כחבר קבוע במערכת "דבר" והנו חבר מזכירותה המצומצמת, השתתף בספרי השנה של "דבר" ובקבצים שונים. מספר שנים ערך את ספר השנה של התאגדות העתונאים.
אחרי הפילוג במפא"י, כשנכזבה תקותו לאיחוד כל המחנה, פרש ממפא"י יחד עם סיעה ב' (התנועה לאחדות העבודה) ובדרך איחודי מפלגות השמאל שבמחנה העובדים הגיע חזרה לשותפות עם חבריו לשעבר מהשוה"צ במפ"ם ונבחר לחבר המרכז שלה. מפעילי המרכז לתרבות מתקדמת.
השתתף בעתונות הפריודית והמפלגתית ובקבצים שונים: "השומר הצעיר", "לאחדות העבודה", "בכור", "הד ירושלים", "מאזנים", "עתים", "הפועל הצעיר", "קמה". פרסם את "ספר השומרים", "תורת המעשה" ו"השתלמות".
מרצה קבוע ב"קול ירושלים" ובשידורי ישראל על מדיניות בינלאומית ועל תנועת הפועלים.
בנו: אורי.
אליהו לנקין
נולד בהומל (רוסיה), בשנת תרע"ד (25.9.1914). לאביו משה (סוחר, בר אוריין) ולאמו חנה בת אברהם סקריפסקי. עם פרוץ המהפכה הרוסית עברו הוריו לעיירה קטנה במנצ'וריה, בגבול סין - סיביר. היתה שם קהלה יהודית אמידה בת שמונה מאות נפש.