בשנת תש"א עבר להורות בבית-הספר "סיני", ובשנים האחרונות בבית-הספר "שארית ישראל" בפתח תקוה.
לפני 23 שנה בנה בית בשכונת מונטיפיורי. שמש בתקופה ידועה סגן יו"ר ועד המקום ומזכירו. ממיסדי "בקור-חולים ולינת-הצדק" ו"גמילות חסד אהבת שלום" ומעסקניהם הפעילים בשכונה.
צאצאיו: שלמה (קצין בצבא הגנה לישראל), משה, שמואל.
משה אטיאש
נולד בסאלוניקי, ט"ו טבת תרנ"ח (9.1.1898), לאביו דניאל (משפחת עטיאש נודעת. במאות השנים האחרונות עסקה באמסטרדאם בהדפסה ובהוצאת ספרים) ולאמו פלומבה . למד בבית-ספר עברי מפי הד"ר יצחק אפשטיין ממיסדיה וראשיה של אגודת "בר כוכבא" לספורט ולפעילות ציונית ולהפצת תרבות עברית.
בהשפעת הד"ר אפשטיין נסעו אחדים מתלמידיו, צעירים בני סאלוניקי, להשתלם בהוראה בארץ-ישראל, על מנת לחזור וללמד בעברית בסאלוניקי, ומהם נשארו בארץ. על אלה נמנה משה אטיאש. הוא עלה לירושלים באביב תרע"ד, גמר את ביהמ"ד למורים בתרע"ח, עבד שנה כמזכיר העדה הספרדית בירושלים ואח"כ הוזמן להורות בביה"ס בחדרה והיה גם למנהלו ופעל שם גם כמדריך במכבי וקיים שעורי ערב לצבור הפועלים במקום.
נשא לאשה את אליגרה בת אברהם ביגאס מלאריסה שביון.
עם הרחבת היקף פעולות הועד הלאומי הוזמן לעבוד במזכירותו, שכן היה כבר בעל נסיון וקשרים בפעילות צבורית בין בני עדות המזרח (השתתף בתרפ"ט ביסוד הסתדרות הצעירים הספרדיים בירושלים, שנקראה אח"כ הסתדרות חלוצי המזרח). בהדרכת המזכיר הכללי שמואל טשרנוביץ , נכנס לכל הענינים והתמצא בהם, ואחרי פטירתו של הנ"ל בתרפ"ט נתמנה במקומו למזכיר ראשי של הועד הלאומי וניהל וריכז את כל פעולותיו שנתרבו ונסתעפו -עד לחיסול המוסד שנעשה מיותר עם בחירת הכנסת הראשונה והקמת הממשלה הקבועה הראשונה למדינת ישראל.
עסק בצרכי צבור גם כחבר ועד הקהלה, ועד עדת הספרדים, הועד הפועל של המוסד ללשון ולתרבות מטעם הועד הלאומי, לשכת "ירושלים" של בני ברית, ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים, מועצת עזבון בליליוס, חבר המועצה של המכון הא"י לפולוקלור ואתנולוגיה ועוד. ב-1938 נתמנה כקומיסר מטעם הועד הלאומי להנהלת הבחירות לקהלת ירושלים ועפ"י בחירות אלו הורכבה הנהגת הקהלה, שהתקיימה עד לחיסולה עם מיזוגה בעירית ירושלים הישראלית.
פעל למען עידוד עלית היהודים מיון וסידורם בארץ.
התמסר לאיסוף שירי עם ורומנצות בשפת לאדינו וחומר פולקלורי מכל הסוגים מחיי הספרדים ובני עדות המזרח ופרסם עשרות מאמרים ורשימות בעתונים ובקבצים ספרותיים שונים בעברית ובלאדינו, ביחוד בעתוני סאלוניקי "איל ג'ודייו" ו"לה רינאסינסייה ג'ודיאה". חיבר ותרגם לוחות וקונטרסים לקהק"ל, ביניהם ספורו של יהודה בורלא "קסמי מולדת" (שארמיס די פאטריאה"). ספריו: "כנסת ישראל בארץישראל, יסודה וארגונה (ירושלים תש"ד), "שירות ותשבחות של השבתאים" (הוצאת "דביר" תש"ח) ח"ב, כ"י ערוך לדפוס. "הרומנצה ביהודית ספרדית" עם תרגום עברי ומבוא והערות והארות (בכ"י).
עם סיום פעולות הועד הלאומי, נתפרסם מטעם המוסד הנ"ל כרך עבה רב כמות ואיכות בשם "ספר התעודות תרע"ח-תש"ח", אשר לוקט ונערך על ידו בפיקוחו של יו"ר הועד הלאומי מר דוד רמז . ספר זה רב החשיבות והתועלת בכל המובנים מכיל בתוכו חומר מגוון לקורות הישוב העברי בארץ-ישראל בשלשים השנים האחרונות.
בתש"ט נבחר למנהל מחלקת החנוך שע"י עירית ירושלים.
צאצאיו: יונה, אסתר, דניאל.
אליהו עמיקם (קשאק)
נולד בוולוצלבק (פולין), ו' באלול תרע"ה (.16.8 1915), לאביו משה ולאמו יהודית בת מרדכי צבי רוזנהולץ. גמר גימנסיה פולנית בעיר מולדתו. פעיל בתנועת בית"ר בנעוריו. ומפקדה במחוז וולוצלבק. עלה ארצה בשנת תרצ"ו (1936) ונכנס כתלמיד למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים. מצטיין בכשרונו לשפות. שולט שליטה מלאה בשפות הקלסיות המתות, רומית ויונית, וכמעט בכל שפות אירופה המודרניות : גרמנית, אנגלית (בכל הניבים), איטלקית, צרפתית, רוסית, פולנית. אינו מסתפק באלה ולומד גם הודית (סנסקריט) ומדבר ערבית לפי הדיאלקטים השונים, במבטא המוליך שולל בנאמנותו.