פועלי-ציון. יושב ראש הסתדרות הסטודנטים של פועלי ציון וחבר מועצת פועלים בדבלינג (רובע וינאי) מטעם פועלי ציון (1918-24). השתתף בקונגרס הבינלאומי של הנוער הסוציאליסטי בוינה (ב-1921).
ב-1928 נשא לאשה את אמה בת שלמה שפילברג. בשנת 1938 נאסר על ידי הנאצים והובא למחנה ההסגר בדכאו. לאחר ששוחרר משם עלה ארצה ב-6 בספטמבר 1939.
לאחר שאושר כעורך-דין לפי חוקי הארץ (1941) נתמנה לתובע כללי בעניני ספסרות ובשנת 1947 ליועץ משפטי לפיקוח על המזונות ופיקוח על המחירים.
בשנת 1942-43 שירת כמתנדב בחיל המתנדבים הא"י בארץ.
עם הקמת מדינת ישראל נתמנה כמנהל המחלקה המשפטית על יד המשרד לפיקוח על מזונות ואח"כ לשופט שלום בתל-אביב (מ-1.9.48).
פעילותו הצבורית עם בואו ארצה התרכזה בארגון עולי אוסטריה וגרמניה. מארגון זה צמחה "עליה חדשה". ביחוד היו קרובים ללבו מאז ענייני הפועל, על כן ייסד את "עליה חדשה עובדת".
היה חבר אספת הנבחרים והועד הלאומי, ציר לקונגרס הציוני הכ"ב.
לאחר ש"עליה חדשה" הפכה להיות ל"מפלגה הפרוגרסיבית" עזב אותה והצטרף כחבר מרכז מפא"י, הועד הפועל של ההסתדרות, בהנהלה של ארגון עולי מרכז אירופה, לשכת חברת עובדים. מטעם מפא"י נבחר כחבר הכנסת ובה נבחר לחבר ועדת החוקה, חוק ומשפט.
פרסם מאמרים יורידיים ב"עמודים", עתונה של "עליה חדשה" וארגון עולי מרכז אירופה.
בבה אידלסון (טרכטנברג)
נולדה בדניפרופטרובסק, בשנת תרנ"ו (14.10.1895) לאביה יצחק (למדן, נציג הקהלה כלפי הממשלה הרוסית) ולאמה רבקה בת יעקב רידובסקי. למדה בגימנסיה דניפרופטרובסק. למדה משפטים וכלכלה באוניברסיטה בחרקוב ולא סיימה.
עבדה כמורה ובמוסדות סטטיסטיים. הצטרפה למפלגת "צעירי ציון" והמפלגה הציונית-סוציאליסטית והיתה פעילה בארגון הכללי של הסטודנטים.
עם הקמת הקומוניזם הצבאי הוגלתה לסולביצ'יגובסק בצפון רוסיה (1923). ב-1924 החליפו לה את הגירוש לעליה ארצה ויצאה דרך דנציג וגרמניה לאירופה. שנה וחצי באירופה היו שנות מחסור ועוני, אך גם בתקופה זו היא פעילה במפלגת האיחוד העולמי צ. ס.
עלתה לארץ ב-1926 ובאה לפתח תקוה. החלה בעבודות שונות ובמשרד לסטטיסטיקה של ההסתדרות הציונית, במפקד צבור הפועלים בהסתדרות. בועד המפקח של קופת החולים, במועצת פועלי תל-אביב, במשפט החברים, במחלקת הפועלות בבית-הדין העליון של ההסתדרות.
השתתפה מטעם מפא"י בקונגרסים הציונים בשנים 1935, 1937, 1939, 1946. צירה בועידת באזל של האיחוד העולמי פועלי ציון. נבחרה לועד הלאומי ומילאה את מקומו של דוד רמז לאחר מאסרו על ידי הבריטים. צירה בכל ועידות ההסתדרות מאז השלישית.
עבודתה העיקרית היא בתוך צבור הפועלות. משנת 1930 היא מזכירת מועצת הפועלות. ומטעמה עשתה בשליחות באמריקה פעמיים (1936/7, 1944/5) והיתה צירה בועידות הפועלות מאז הרביעית.
עם הקמת מדינת ישראל היתה חברה במועצת המדינה הזמנית, חברה בועדת הבטחון ויו"ר בועדת הסמל והדגל.
נבחרה מטעם מפא"י לכנסת הראשונה והיתה יו"ר של הועדה המתמדת עד שזו סיימה את תפקידיה. חברה בועדות חוץ ובטחון. בועדת החוקה, ובועדת המשנה לחוק השיפוט הצבאי.
חברת מרכז מפא"י, ומזכירות האיחוד העולמי.
פרסמה מאמרים רבים ביחוד בענייני פועלות ב"דבר הפועלת".
בתה: רבקה (חברת קיבוץ בית הערבה, כעת בכברי, בגליל).
יצחק (קאזי) סירקין
נולד בקיוב, בשנת תרע"ב (4.1912 20), לאביו נחמן (ראש ההסתדרות הציונית באוקראינה ויו"ר הקהלה בקיוב) ולאמו צציליה בת מאיר טיומקין. את חינוכו הראשון קיבל בבית ספר עממי בקיוב. בשנת 1920 (שנתים לאחר מות אביו) עבר עם אמו לורשה ומשם ב-1926 לברלין. שם קיבל חינוך תיכוני וגבוה וקיבל תואר כלכלן מדופלם (1933).
בשנת 1933 עלה לארץ (לאחר שביקר בה ב-1931), עבד בפירמה ארשבסקי-מנפלד בע''מ, לאספקת ציוד