הארצי-ישראלית של הנהלת הקונגרס ומכהן במשרה זו עד היום.
בשנת 1949 הקים יחד עם דניאל אוסטר , פרופ' נתן פינברג ושלום שוארץ את "האיגוד הישראלי למען האומות המאוחדות", אשר נתקבל בספטמבר 1949 בחבר ל"איגוד הבין-לאומי של החברות למען האומות המאוחדות".
בנו יוחנן ז"ל (נפל כחיל בצבא האמריקאי במלחמה האחרונה במלחמה על שחרור צרפת מידי הגרמנים. היה מבין ראשי תנועת הנוער הציוני "הבונים" בארצות הברית).
בן ציון בן-אהרן
נולד בוואזנעסענסק (רוסיה), ה' באייר תרמ"ז (1887), לאביו אהרן ולאמו רחל בת זאב. חינוכו הראשון הוא מסורתי. למד בחדרים ובישיבות עד שקבל סמיכות לרבנות. אך אין הוא מסתפק בזה, ונגש לבחינת הבגרות בגימנסיה אנז'ייב (רוסיה).
מנעוריו פעיל בעבודת לאומית. בשנות 19081905 לאחר פרוץ הפרעות עמד בראש ההגנה העצמית בבוהופול והיה אחראי לכל פלך פודול ולחלק מפלך חרסון.
עלה ארצה בתרס"ח. היה מנהל סניף "בצלאל" בבן-שמן בשנים תרע"א-תרע"ד. מתרע"ד חבר בועד תל-אביב.
בתרס"ח נשא לאשה את שושנה בת בנציון. למד משפטים בבית הספר למשפטים (מהתלמידים הראשונים) אשר בירושלים והוסמך בשנת 1926 כעורךדין. מאז עובד במקצועו בירושלים.
ממייסדי סניף ברית הצה"ר בירושלים ואת ההסתדרות האזרחית "התושב" (1930).
כתב מאמרים רבים על נושאים משפטיים בעתונות הכללית ובירחון "המשפט". בשנים תר"ץ-תרצ"ד הוציא את השבועון "במערכה".
פרסם שני ספרים : "יסוד וסמכות בתי הדין הדתיים היהודיים (תרפ"ז) ובימי מלחמת המחתרת העברית בשלטון הבריטי הוא מוציא את הספר "המחתרת העברית בתקופת התלמוד" עפ"י וולמן (תש"ח).
וכשם שהוא נאה דורש, הוא גם נאה מקיים. למרות גילו המבוגר הוא משתתף בפועל בהגנת ירושלים כצלף , כמ"מ ובמחלקת המודיעין של צ.ה.ל. הצטיין כצלף מומחה ממדרגה ראשונה ופגע ברבים מצלפי האויב שלא זכו להמשיך בעבודתם...
בנו: אהוד (פקיד במשרד הבטחון).
זאכי אלחדיף
נולד בטבריה בשנת תר"ן (189025.12.), לאביו הרב חיים (ראש ישיבת ר' מאיר בעל הנס, בנו של ר'אהרן , רב ראשי וחכם באשי בטבריה) ולאמו שמחה בת שמואל אלחדיף (משפחה ספרדית רבת יוחסין ואצילה).
למד בחדר ובישיבה (שאביו עמד בראשה). לימודים כלליים בבית ספר כי"ח ואצל מורים פרטיים.
ב-1911 החל לעסוק במסחר. יצא לבית שאן לארבע שנים לרגלי מסחרו. היה שם ראש ועד עדת היהודים למרות גילו הצעיר, כי נתגלו כשרונותיו הארגוניים, מרצו וישרו.
נשא לאשה את אסתר בת החכם יהודה כהן. בימי מלחמת העולם התייצב בראש העזרה למגורשי איזור הדרום בטבריה אשר הוגלו על ידי ג'מאל פחה מיהודה והשפלה. בשנת תר"פ נתמנה לחבר העיריה בטבריה, לאחר שראש העיריה הערבי נתפש במעשה מעילה. בשנת תרפ"ג היה לראש העיריה בטבריה במשך חמש עשרה שנה עד ליום הרצחו בידי פורעים ערביים.
מבוני טבריה החדשה. העיר היתה מוזנחת מאד ולא עמדו לה לא נופה הנהדר על שפת הכנרת, לא היותה עיר מעבר בדרך לגליל, לא עברה הקדוש ולא אוצרותיה "חמי טבריה". עד שבא זאכי ומוסר לה את כשרונותיו, אהבתו ומרצו. בראשותו סללה העיריה את כבישיה הפנימיים הראשונים. נמסר הזכיון ל"חמי טבריה" לחברה יהודית. נבנו שכונות שלמות ובעיקר