של כל הכתובות הלועזיות והעבריות אשר נמצאו עד כה בארץ.
נוסף על עבודתו המדעית היה גם פעיל בעבודה חינוכית. עשרים שנה היה יו"ר הועדה הפידגוגית של מפעל גוגנהיימר לנופש עבור ילדים, וחבר בועדת גוגנהיימר לנופש.
השתתף בקונגרס הבינלאומי האפוגרפי הראשון, באמסטרדם, 1938.
חבר ועד "החברה העברית לחקירת א"י ועתיקותיה", חבר נשיאות מועצת הרדיו מטעם מדינת ישראל, יו"ר הקורטוריום של המוזיאום הלאומי "בצלאל" בירושלים.
הקים תנועת נוער חלוצית ראשונה בארץ, את לגיון צופי ירושלים (ב-1925).
צאצאיו: מרים אשת ד"ר א. ספירא (בניהם מיכה וגד), יוחנן זאב (ובנו: דן) .
ד"ר שניאור זלמן אביגדורי (ויגדורהויז)
נולד בניקוליוב (רוסיה), כ"ו בתשרי תרנ"ב (28.9.1891) לאביו שאול בן מרדכי (מחסידי חב"ד) ולאמו שרה לבית נרינסקי .
את חינוכו קיבל בחדרים ובישיבות, בגימנסיה בניקוליוב ובמכון לרפואה באוניברסיטה דורפט. שם קיבל את התואר ד"ר לרפואה.
שימש במקצוע כרופא למחלות פנימיות בביה"ח אובוכוב בפטרוגרד (כעת לנינגרד). היה רופא מחוזי של ה"זמסטוה" בבסרביה, בפלך חרסון ובתבריה בבתי חולים. במלחמת העולם הראשונה היה רופא צבאי בדרגת סגן-אלוף.
עסקן צבורי בחיי היהודים ברוסיה בשטח התרבות. חבר בועדים להשכלה עממית ולהשכלה גבוהה. בימי המלחמה השתתף בחברת הסיוע ליהודי רוסיה.
עלה ארצה בשנת 1919 באניה "רוסלן" מאודיסה. עבד כרופא "הדסה" בגליל העליון והתחתון, בבתי החולים בצפת, טבריה, חיפה, תל-אביב וירושלים. כעת עובד בירושלים כרופא למחלות פנימיות.
פעיל מאד בעבודה רפואית. עשה למען בריאות. העם במלחמתו נגד מחלות המלריה והשחפת. אחד ממיסדי הליגה למלחמה בשחפת בארץ ישראל. מנהל הדיספנסר של ה"ליגה" בירושלים, כיום יו"ר ה"ליגה" בארץ. יו"ר ההסתדרות הרפואית בירושלים. מרבה בהרצאות הסברתיות לעם על השחפת דרך הרדיו. יו"ר הועד המנהל של הסנטוריום "מקור חיים".
עסק בעבודה רפואית מדעית. עוד ברוסיה השתתף כציר בועידות על שם פירוגוב (ועידות מדעיות של רופאים ברוסיה). פעיל בכל הכינוסים המדעיים בארץ. אחד ממיסדי המועצה הרפואית העליונה וחבר בה. פרסם מאמרים רפואיים בעתונות הרפואית ברוסיה ובארץ.
במלחמת השחרור היה חבר "הועדה הרפואית לשעת. חרום" ויו"ר הועדה הרפואית לשעת חרום ע''י "הסתדרות הרופאים בירושלים".
בשנת 1922 נשא לאשה את יונה בת קלמן בריקר .
בנותיו : הדסה (שרתה בפלמ"ח ובצה"ל, כעת סטודנטית במכון החקלאי ע"י האוניברסיטה העברית), רות (סטודנטית במכון למדעי הרוח), יעל (תלמידה בגימנסיה רחביה).
יהודה ליב קופרשטיין
נולד במושבה החקלאית היהודית מארוקלאשטי (בסרביה), בי"ט אלול תרס"ה.
בן יחיד להוריו, ממשפחה מסועפת, שמחצית בני המושבה התייחסו אליה. אביו שמשון (יהודי סוחר ובר אורין, מנכבדי המקום ועסקן ציבורי וציוני, מראשוני "חובבי ציון" ו"מזרחי" בבסרביה, מצאצאיו של הרב הקדוש ר' שמשון מאוסטרופולי , שנספה על קידוש השם בימי גזרות ת"ח ביחד עם עדתו. היה חבר נעוריו ללימודים ולפעולה ציונית של הרב י. ל. הכהן מיימון-פישמן . אם כי אדוק ושומר מסורת שלל את "החדר" בצורתו המסורתית ובשאפו לתת לבנו חינוך מסורתי והשכלה כללית כאחד, ייסד במושבה ה"חדר מתוקן" הראשון. מורים משכילים מאוקראינה שהוזמנו במיוחד הורו לליב "עברית בעברית" והנחילו לו ידיעות יסודיות בלשון העברית ובמכמניה ואהבה רבה לערכי התרבות העברית, לשונה וספרותה) ולאמו שרה בת שלמה קבזן. בנעוריו מילא את כרסו גם בלימודי קודשי בהשגחת אביו ולמד משנה, תלמוד ואף פוסקים. יחד עם זאת קיבל גם השכלה כללית בלשון הרוסית (בוחנו הראשון היה הסופר שלמה הללס, שהיה אל מנהל בית הספר הרוסי העממי במושבה) ועם הקמת. גמנסיה עברית במושבה (תר"פ) נתקבל למחלקה ה' של הגמנסיה. מתמסר לארגון הנוער ועומד במרכז תנועת "מכבי" ואחרי כן פעיל בתנועה החינוכית של צופים "השומר הצעיר", עורך כינוסים וועידות של נוער, מוציא עתוני תלמידים ונוער (שבאחד מהם פרסם נתן אלתרמן אחד משירי הנוער שלו הראשונים).