קהלת ביליסטוק על יסודות דימוקרטיים וחידש את העבודה הציונית במחוז. הקים צרכניה "אחדות".
באביב 1920 חזר ארצה עם משפחתו לאחר שהשתהה זמן קצר בוינה בעבודת אירגון העליה החלוצית יחד עם צבי יהודה, נחום טברסקי ועדה פישמן-מימון. בבואו ארצה נכנס לעבודה כמנהל הענינים המשקיים של "הפועל הצעיר". היה חבר ועד הקהלה העברית ביפו ות"א בימי הנהלתו של בצלאל יפה.
ב-1921 הוזמן על ידי ההסתדרות לארגן את בנק הפועלים ועבד בו כמזכיר וגזבר במשך שנתיים.
כאחד ממעריציו של נורדוי על תכניותיו הנועזות לעליה המונית, יסד את שכונת "תל נורדוי" יחד עם עו"ד יעקב בן מאיר. בשנת 1922 היה חבר בהנהלת "המשביר".
ב -1923/4 הוא מיסד את "הסנה", חברה א''י לאחדיות, בעזרת ה"נציונלר ארבעטער פרבנד" באמריקה. החברה עוברת לרשות הסתדרות העובדים והוא משמש כמנהלה עד 1937.
היה חבר בועד של קרן היסוד, בחבר השופטים של ההסתדרות, שופט בבית משפט השלום העברי, אירגן את ארכיון העבודה יחד עם ד"ר שמואל אייזנשטט. פרסם מאמרים ב"הפועל הצעיר'', "הארץ", "מסחר ותעשיה", "מומנט". הוציא מחברות "המשביר", "בנק הפועלים", "בנין בתים בערי א''י". בשנת 1943 פרסם ספר: "לתולדות צעירי ציון, הפועל הצעיר, החלוץ וההסתדרות", כחלק מזכרונותיו.
צאצאיו: אפרתיה (מורה), שרה (מורה), יגאל (בצה"ל).
ישראל חיים בן-דוד (דוידזון)
נולד בסקרישוב (פלך רדום, פולין), באב תרנ"ז (1897), לאביו רפאל דוידזון (בעל בית חרשת לפקקים, בר אורין, חסיד, ציוני נלהב, מחותמי "הצפירה" וראשון לעולים ארצה מעיירה זו), ולאמו שרה בת תנחום הרשמן (בן למשפחת רבנים). קבל חינוך מסורתי בחדר עד גיל תשע. עבר לחדר מתוקן בהנהלת המשכיל ר' שלום דיאמנט . הצטיין בכשרונותיו ובמשך ששה חדשים גמר חוק לימודי שלש שנים. התמחה בהקראת התורה וההפטרה. גמר את בית הספר, למד במשך שלשה חדשים דקדוק עברי ומאז החל לכתוב שירים עברים.
בפורים תרס"ט עלה עם משפחתו ארצה. עבד עם משפחתו במקוה ישראל, בפרדס על שם משה מונטיפ יורי על יד שרונה (היום שכונת מונטיפיורי), ביקב בראשון לציון, בבנין בבתים הראשונים של אחוזת בית (היא תל-אביב). בשנת תרע"ב החלו לייצר שוב פקקים. היה זה מפעל חלוצי בארץ.
היה חבר ב"פועלי ציון". בימי מלחמת העולם הראשונה, עם הגירוש מיפו תל-אביב, נדד עם הגולים לכפר סבא. ב-1920 באה משלחת מטעם "פועלי ציון" העולמית בראשותו של נחמן סירקין ופרופ' פינמן. בראש המשלחת הארץ ישראלית עמדו: דוד בן גוריון, יצחק בן צבי וזלמן שזר (רובשוב ) הוא נתמנה למזכיר המשלחת ליד זלמן שזר . היה חבר ב"מכבי". במאורעות יפו 1921 השתתף בהגנת נוה שלום.
בשנת 1922 נשא לאשה את צביה בת רפאל הרשמן. שירו הראשון נדפס בארץ ב"מולדת" בעריכת ד"ר חיים הררי , תרע"ד. שירו השני ב"פקעים" שהופיע בלמברג תרע"ה, בעריכת מ. א. זק ונתן גרינבלט. אחר כך פרסם שירים ב"החיים" בעריכת פסח גינזבורג וב"אספקלריה" של ק. י. סילמן. בעתון היומי "החרות" בעריכת אברהם אלמליח פרסם שבע אגדות מתקופת החורבן. בתרפ''ח נתפרסם ב"התקופה" בעריכת ד"ר יעקב כהן ויעקב פיכמן קבץ שירים בשם "פה". כמו כן פרסם שירים ב"הדואר" האמריקאי. הציע את מחזותיו ל"הבימה".
קובץ שירים שלו בשם "לב ונפש" הופיע בתרע"ז בהוצאת "חובבי השירה העברית". ואלה המחזות אשר פרסם: "אל יבנה" (תרפ"ח), "טוקבמדו היהודי" (ת"ש), "ביילה בת בריסק" (ת"ש), "גרף פוטוצקי" (תש"א), "רצפה בת איה" (תש"א), "ערי מקלט" (תש"ג), "בשוא גלים" (תש''ב), "צעקת עניים" (תש"ג), "מרד הגיטו" (תש"ג), "יוליוס קיסר'' (תש"ד), "אל אלמין" (תש"ה), "יקב הדין" (תש"ו).
כמה מיצירותיו נתפרסמו בכנויו הספרותי: חיים אלחנן .
צאצאיו: שרה אשת יעקב ברשטיין, לאה אשת יעקב סלונימסקי (פ"ת), דוד, עמוס.
בריינדל בוים
נולדה בטומשוב מזוביצקי (פולין), תרנ"ו (1896), לאביה הרב צבי מרדכי בוים (מראשי חסידי וורקא, נין ליהודי הקדוש מפשיסחא), ולאמה ביילה רודל בת לייבוש מיילשפייז. בבית קבלה חינוך דתי מובהק, אולם תססה בה תשוקה עזה לדעת ונגד רצון הוריה נכנסה לפרדס