מסירותו ומקצועיותו (מחלות פנים, ילדים ובקטריולוג). הקנו לו שם מצויין.
בשנת 1933 אירע רצח ד"ר חיים ארלוזורוב ז"ל אשר זעזע את הישוב וגרם גם לקרע בינו לבין הסתדרות העובדים וקופת החולים הכללית.
הריביזיוניסטים הואשמו בביצוע המעשה. ד"ר גורביץ היה משוכנע כי הנאשמים חפים מפשע ולאחר פסק הדין (נגד סטבסקי ורוזנבלט) שלח מכתב מחאה לעתונות העברית (רק "הירח" הריביזיוניסטי פרסם אותו) שהופנה למנהיגי ההסתדרות ולעתוניה.
ימים מספר לאחר פרסום מכתבו, התפרצו כמה צעירים לחדר עבודתו בקופת חולים והכריחו אותו לעזוב את החדר. מחאתו על ההתפרצות באמצע העבודה לא נשאה פרי. הוא נאלץ לעזוב תינוקות חולים ולצאת.
מעשה זה זעזע אותו. יכול היה להרויח לפרנסתו הרבה יותר בעבודה פרטית, אבל ויתר עליה מתוך מסירות לקופת החולים. עתה עבר לרשות עצמו.
כמובן שמבחינה פוליטית עזב את מחנה השמאל. היה באגף הקיצוני של הציונים הכלליים. לא השתייך אף פעם למפלגה הריביזיוניסטית, אבל בימי מלחמת המחתרת נתן את כל תמיכתו המוסרית, הכספית והרפואית ל"אירגון הצבאי הלאומי".
נערץ על ידי עניי העם בתל-אביב שהיה מגיש להם לעתים קרובות עזרה רפואית ללא תשלום ולא פעם היה אף מביא עמו רפואות לילדי שכונות העוני.
השתתף בכל כינוסי הרופאים בארץ.
פרסם מאמר: "המחלות המידבקות אצל הילדים בארץ ישראל" ("הרפואה", כרך ז', חוב' א', טבת-שבט תרצ"ג).
בגרמנית; Zur frage der Pathogenifaf Lambien und Trichomonas bei Kindern und der Therapie mit Myasalvaran )Archiv fur Schiffs und Tropenhygiene " 1931, band 35, S.26-36(, Uber Neubildung von Talgdrusen )KI. Rosen.(thalerstr.9,Berlin נפטר בתל-אביב, בי"ד שבט תש"ח (25.1.1948).
צאצאיו: נעמי אשת ד"ר אלכסנדר גפל (אסיסטנט של פרופ' צונדק , כעת בצבא.), אליהו (אגרונום), מרים אשת צבי צור (מהנדס חימאי בצבא).
הרב זאב (וולף) גולד
נולד ביום כ"ח בשבט שנת תרמ"ט (5.2.1889), בעיירה שצוצין (פלך לומזה, בפולין) לאביו הרב יעקב מאיר קראבצ'ינסקי , שהוכרח לשנות את שם משפחתו בגלל חמת המצוק. במשך הזמן נשתקע השם הקודם וכל המשפחה נקראת בשם גאלד או גולד (ר' יעקב מאיר היה מבחירי התלמידים בוולוז'ין, ונמנה על קבוצת האברכים המצוינים שנתמבו ע"י ברודסקי ונקראו: "ברודסקיס יונגע לייט". למד בוולוז'ין בתקופה הגדולה עת נמצאו בישיבה: הרב קוק, הרבשפירא, הרב משה מרדכי אפשטין, הרב איסר זלמן מלצר . היה רב באיזבלין פלך גרודנא, קאפוליא פלך מינסק ובסוף ימיו בעיר מריאמפאל פלך סולבק, הסמוכה לקובנה. נתפרסם לאחד מגדולי הרבנים בדורו. אישיות אצילית מאד. התפרסם עוד בישיבה כנואם בחסד עליון. השתתף גם במשלחת הרבנים לפטרסבורג.
בפרוץ המלחמה נלקח יחד עם טובי העיר מארימפול כבן-תערובות ונפטר בעיר גורודיאה פלך מינסק. השאיר אחריו ששה כרכים גדולים של כתבי-יד. שנים מהם חידושים על כל הש"ס, אחד על חושן משפט והשאר על נושאים שונים ביהדות. כתבי-היד נשרפו בשלהי המלחמה. נשארו ממנו חידושי-תורה שהדפיסם ב"יגדיל תורה" ועוד ירחונים תלמודיים-תורניים שהופיעו בימים ההם. (ראה עלון ב"אהלי שם" של שמואל נח גאטליב , פינסק תרע"ב עמי 170). ר' יעקב מאיר היה בנו של הרב אברהם מרדכי קרבאצ'ינסקי מגרייבא, אדם גדול בתורה, תלמיד-חבר של הרב שמואל מוהליבר , ולאמו הרבנית פריידא דבורה בת הרב ר' יהושע מנחם גאלדוואסר משצוצין (ר' יהושע מנחם היה גדול בתורה ובחכמה, מראשי חובבי ציון. פרסם הרבה מאמרים על חבת ציון בעתון "המליץ", "הבקר אור" וכו'. ב"המליץ" משנת 1884 עמ' 119-120 הוא דן על הרשיון הממשלתי שבקשו חובבי ציון וטוען שזה גם לפי האינטרסים של המדינה הרוסית. ראה גם הערכה מחקרית מענינת מפרי עטו ב"המליץ" משנת 1883 עמ' 420-419. היה בלשן גדול, ידע גם את השפה הלטינית על בוריה ולמד בתור שומע חפשי בפקולטה לרפואה באוניברסיטה בגרמניה. הפרופסורים בקניגסברג היו רגילים להזמינו להשתתף בהתיעצות רפואית במקרים קשים. עמד בחליפת מכתבים עם גדולי זמנו, ובין השאר גם עם משה מונטיפיורי , ששלח אליו את תמונתו לזכרון, וכתב לו שהוא רואה אותו כמורו ורבו בחבת ציון. בין עבודותיו הספרותיות ראוי לציון מאמר בקורת חריף נגד נאום שנשא מקס נורדוי בראשית התנועה הציונית שבו אמר, שאם הרעיון הציוני לא יוגשם במשך חמשים שנה יושמדו רוב היהודים. הוא