היה בנו של הרב ר' הירש חסיד מתלמידיו המקורבים של ר' מנדל מקוצק) .
את חינוכו הראשון קבל זאב בבית אביו-זקנו ר' יהושע מנחם גולדווסר , כי אביו למד בפרישות באיישישוק. אח"כ למד גם אצל אביו וכן בישיבת מיר אצל ר' אליהו ברוך קמאי. מילדותו נתפרסם כלמדן מופלג. בגיל שבע עשרה הוסמך להוראה על ידי הרב אליעזר רבינוביץ אב"ד מינסק.
נשא לאשה את יוכבד בת הרב משה רייכלר (מצאצאי ר' יהודה עדעל , בעל "אפיקי יהודה", "מי נפתוח", "מים טהורים" על סדר טהרות, חי בתקופת הגר"א ופרסם בספרו הספד עליו).
בגיל צעיר בא לאמריקה ושימש כרב בקהילות רבות וחשובות: שיקגו, וויליאמסבורג, פקרנטון בפנסילבניה, סן פרנציסקו, בורופרק בניו יורק. השתתף באירגון הרבנים האורטודוקסים.
כל אותו זמן השתתף באופן פעיל מאוד בחיים הצבוריים של יהדות אמריקה. בברוקלין יסד את בית הספר העברי הגדול "תלמוד תורה דוויליאמסבורג" ובו אלף תלמידים. ייסד את ישיבת "תורה ודעת", שהיא החשובה ביותר בכמות ובאיכות אחרי י"ישיבת יצחק אלחנן". יסד את בית החולים הראשון בשם "בית משה", הראשון שהקפיד על הכשרות. אחרי מאבק קשה הצליח גם להכשיר את בתי החולים ואת בית היתומים הכללי שבברוקלין.
שימש חבר ההנהלה של הקונגרס היהודי העולמי; יו"ר של כבוד לקק"ל באמריקה.
אך עבודתו הצבורית פוליטית העיקרית היתה במפלגת "המזרחי" שהוא מראשיה. הוא הזמין את הרב ברלין (בר-אילן) לארגן את המזרחי בארצות אמריקה הצפונית והלטינית, ועבר אתו את כל היבשת לאורך ולרוחב. בין תרצ"ב-תרצ"ה היה נשיא הסתדרות המזרחי באמריקה. יסד סניפים באמריקה הדרומית. בקר מטעם המפלגה ומטעם הקרנות הציוניות בארצות אירופה (בקובץ היובל למלאת כ"ה שנה לקיום "המזרחי" באמריקה, ניו-יורק תרצ"ו, נמסר תיאור מפורט של פעולותיו). במשך שתים עשרה שנה שימש יו"ר המרכז העולמי של "המזרחי".
בשנת תרפ"ד בא ארצה על מנת להשתקע. נתמנה על ידי הרבנות הראשית לא"י בראשותו של הרב קוק , לרב נודד במושבות הארץ. בהשפעתו נתמנו הרבה רבנים חשובים למושבות, הוקמו בתי כנסת, בתי מדרשות ושאר מוסדות דת. אחד ממיסדי הישיבה החקלאית ב"כפר הרואה". סייע ליסודה של "ישיבת תל-אביב". אולם רצונו לעשות כאן את דירתו קבע לא עלה בידו, כי שוב נקרא לעבודה צבורית מפלגתית לאמריקה, אך מדי שנה היה בא ארצה ורואה כאן את ביתו הקבוע.
היה חבר מועצת המדינה מיום הקמתה. השתתף בכל הקונגרסים הציוניים החל מה-13 והיה חבר הועד הפועל הציוני.
היה חבר הסקציה האמריקאית של הנהלת הסוכנות וחבר המשלחת היהודית לעצרת או"ם בשנת 1946. רושם גדול עשתה הצהרתו בפני ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקאי על ההכרח להקים מדינה יהודית בארץ ישראל.
כעת הוא חבר הנהלת הסוכנות היהודית, ראש המחלקה לפיתוח ירושלים, חבר נשיאות המרכז העולמי של המזרחי, יו"ר המרכז הארצי של המזרחי.
פרסם מאמרים בעתונים שונים ובשפות רבות. כמו כן חוברות ציוניות, כגון "שובה ישראל", "מה היה עזרא אומר ?" (על בעיות הדת בישראל).
בשנת תש"ט הופיע הספר "ניבי זהב" (הגיונות על התורה ובעיות ישראל והעולם).
בכתב יד נמצאים אצלו ארבעה כרכים. מזה שנים מוכנים לדפוס "חזון למועד" (על מועדי ישראל), כמו כן ספר זכרונות על פגישות וחליפת מכתבים עם מנהיגי התנועה הציונית. זה 25 שנה מטפל הוא באינציקלופדיה מדרשית.
צאצאיו: מרים אשת שמואל פיקרסקי (קבלן ברמת גן), אסתר אשת הרב דב כץ (מנהל "ישיבת תל-אביב", מחבר ספרים על תולדות התנועה והמוסד), שולמית אשת סל נובל (צייר מפורסם בארצות הברית), משה (רב בפרבר בניו-יורק, חניך ישיבת חברון וישיבת מיר, בוגר אוניברסיטה, רב בדרגת מייג'ור בצבא ארצות הברית).
אפרים צורף (זלוטניק)
נולד ברציונז' (פולין) ט"ו בסיון תרס"ג (1903), לאביו יצחק מרדכי, ולאמו מרים בת לייב .
חינוך מסורתי קבל בחדר ובבית המדרש. חינוך כללי, עברי ופדגוגי בבית המדרש למורים ע"ש פוזננסקי בורשה. את חוק לימודיו סיים בבית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים.
נשא לאשה את יפה-שיינדל בת צבי צמח. בעבודה צבורית היה פעיל כמזכיר המרכז של החלוץ המזרחי השמאלי בפולין.