שנתים באינסטיטוט לקואופרציה וכלכלה. לרגלי עליתו ארצה, לא סיימו.
בסיון תרפ"ו עלה לארץ עם הוריו ושני אחיו, יצחק ואליעזר. עבד בחקלאות במשק המושבה במגדיאל ובשכירות אצל אחרים כבעל-עגלה (1926-35), באותו זמן היה בשעות הערב מזכיר ועד מושבות השרון (1932-35). פעל ביסוד קואופרטיב לממכר תוצרת חקלאית "גולן" (1935-37).
בשנת 1936 נשא לאשה את חיה בת יעקב ושרה ויין. בשנות 1938-47 מפקד בהגנה, מפקד גוש פתחתקוה (1938-40), מפקד נפת חפר (1940-42), מפקד נפת השומרון (1942-43), מפקד מחוז תל-אביב (1944-47).
בשנות 1947-48 מנהל מחלקת הפרסונל בחברת החשמל במחוז הדרום.
היה פרשן צבאי של "הבוקר" ו"ידיעות מעריב" בתקופת מלחמת השחרור.
עם הכרזת המדינה - נתמנה מפקח משטרה מחוזי.
ב-1949 היה מיוזמי ארגון חברי ההגנה בישראל ונבחר למזכירה הכללי.
חבר המועצה הארצית של האגודה לקשרי ידידות עם ס.ס.ס.ר.
צאצאיו: אברהם, אלינה, יעקב.
ישראל אביבי (יארובוי)
נולד בקיוב, בשנת תרנ"ב (1892) לאביו ריה ולאמו טובה (גיטה) בת אברהם שפירא, מקיוב. היה נקרא בפי ידידיו בשם: זיוזיה. גמר בית ספר תיכון בקיוב. עלה ארצה בשנת 1911 עם העליה השניה. עבד לב ביפי קומתו וזמירותיו העממיות. ראשון לצאת כפועל בפתח תקוה. היה מזכיר לשכת העבודה שם ונתחבב על הכל, דוד בדר מתהלך עמו כאב. שובה לקריאה "לשמירה !" וראשון לקריאת ההתנדבות לצבא התורכי, בו מגיע לדרגת קצין.
בשרות זה הוא נודד בדרכים-לא-דרכים בנגב. מכיר מקרוב את הבדוים, לומד את לשונם, הנגב מלהיב את דמיונו בתקופה שאין איש עוד חולם עליו.
לאחר המלחמה בונה את ביתו. מביא את הוריו ואחיו מרוסיה וב-1920 הוא נושא לאשה את רבקה בת מרדכי רבובסקי (פסלת וצירת ידועה: ר. סטרק אביבי). מאז לא חזר עוד לחיי פועל, ופעל רבות לגאולת אדמה. בימים שעיקר רכישת הקרקעות היתה מסביב לערים הוא מרחיק ראות, מנצל את ידיעותיו וקשריו בנגב ובעצם ימי מאורעות תרפ"ט מביא בדוים לרחובות לשם העברת קרקעות מידיהם. קרקעות אלה הוא מעביר אחר זמן לקק"ל ורוב ישובי הדרום הרחוק הוקמו עליהם. הוא עצמו אינו מתעשר בקניות אלה וחי בצניעות ולעתים גם במחסור.
הצליח להעביר בחולון קרקע לידי יהודים. על שמו נקראה שכונה "אביבי" על גבול חולון. ובעודו מתכן תכניות קיפדה המחלה את פתיל חייו.
נפטר בתל-אביב, ט"ו בתמוז תש"ח (22.7.48).
בנו: עמיאל (סרן בצבא ההגנה לישראל).
דניאל לייבל (אלכסנדר)
(כנויו במפלגה: אלכסנדר) נולד בדמביץ (גליציה), בשנת תרנ"ב (20.11.1891), לאביו משה (בעל מסעדה, משכיל וחובב ציון) ולאמו יהודית בת אביגדור צבי פומרנץ (בסביבה התהלכה אגדה, שזכה לגילוי אליהו). בשנת 1899 עבר עם משפחתו לטרנוביץ.
למד בחדר ובבי"ס עממי פולני. למד גמרא בבית מדרש. גמר גימנסיה פולנית. המשיך לימודיו באוניברסיטה בוינה, במחלקת המשפטים. בעיקר, תענין במדעי הבלשנות השמית.